המוקד להגנת הפרט - הצבא למוקד: אין כל פגם בהקפאה המוחלטת של איחוד משפחות בשטחים הכבושים
חזרה לעמוד הקודם
15.07.2018

הצבא למוקד: אין כל פגם בהקפאה המוחלטת של איחוד משפחות בשטחים הכבושים

מזה שנים רבות מנהיגה ישראל מדיניות מגבילה ביותר ביחס לבקשות לאיחוד משפחות (אחמ"ש) בשטחים הכבושים, המוגשות על-ידי זוגות בהם אחד מבני הזוג הינו פלסטיני תושב הגדה המערבית והאחר הינו תושב חו"ל, במטרה להסדיר את שהותו של בן הזוג הזר בגדה. בשנת 2000, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, הקפיאה ישראל כליל את הטיפול בבקשות מעין אלה. מאז, למעט מחווה מדינית חד פעמית בשלהי שנת 2007, לא חל כל שינוי במדיניותה בנושא, ובקשות חדשות ככלל אינן מתקבלות או נבחנות על ידי המדינה. הדבר מותיר פלסטינים רבים ללא כל אפשרות להסדיר את מעמד בן זוגם הזר בגדה, כשאפשרויותיהם היחידות לחיים משותפים הן מגורים של אחד מבני הזוג בגדה ללא מעמד חוקי, או הגירה לחו"ל.

ביום 16.5.2018 פנה המוקד להגנת הפרט לצבא, בבקשה כי זה ישנה את מדיניותו המגבילה לעניין אחמ"ש בשטחים, הפוגעת קשות בזכותם של פלסטינים לחיי משפחה. המוקד טען, כי ישראל מחזיקה במאות בקשות לאחמ"ש אשר הועברו לה על ידי הצד הפלסטיני, מבלי לטפל בהן כלל. בנוסף, הצד הישראלי כבר לא מקבל בקשות חדשות מהצד הפלסטיני ולא מטפל בהן, למעט במקרים הומניטריים חריגים.

עוד במכתבו, התייחס המוקד לנוהל המסדיר את כניסתם של זרים לגדה המערבית, נוהל המאפשר לבני זוג של פלסטינים וילדיהם עד גיל 16 לקבל אשרות כניסה לשטחים, שאת תוקפן ניתן להאריך עד לתקופה של 27 חודשים במצטבר בלבד. היתרים אלה אינם מהווים היתר לעבוד בשטחים הכבושים או בישראל. במצב זה, שהותם בגדה של בני זוגם וילדיהם הזרים של פלסטינים מוגבלת לתקופה של מעט יותר משנתיים, כשמשך כל התקופה אין באפשרותם לעבוד ולקיים חיים נורמטיביים. המוקד ציין במכתבו, כי בעת האחרונה ישנה אף הקשחה במתן אשרות שהייה לזרים, הניתנות עתה לתקופות של 6-3 חודשים, כשכל בקשה לחידוש אשרה מחייבת תשלום דמי טיפול בסכומים גבוהים. לא זו אף זו. הנוהל מבחין בין נתיני מדינות מוסלמיות, לרבות ירדן ומצרים (עמן יש לישראל יחסים דיפלומטיים), לבין נתינים זרים אחרים – כשלמעשה נחסמת לחלוטין אפשרותם של נתיני מדינות מוסלמיות לקבל אשרות כניסה לגדה, להוציא במקרים הומניטריים חריגים.

ביום 8.7.2018 התקבלה תשובת הצבא לפניית המוקד. בתשובתו, תיאר הצבא את שלבי הנוהל הקיים מזה כ-25 שנה, במסגרתו פלסטינים המבקשים מעמד עבור בן זוגם הזר יכולים לעשות זאת תוך פנייה לרשות הפלסטינית, האמונה על העברת בקשות מעין אלה לישראל. בשלב השני, בקשה המועברת לצד הישראלי "נבחנת על-ידי הגורמים המוסמכים... בהתאם לנהלים הקבועים באותה העת". הצבא הבהיר כי יש לו הסמכות, "בהתאם לשיקולים מדיניים, ביטחוניים ואחרים", לאשר או לסרב לבקשות, ובהמשך אף ציטט פסיקה של בג"ץ משנות ה-80, לפיה "אין פסול במדיניות מצמצמת של אישור בקשות להגירה מחמת נישואין". תשובתו המזלזלת של הצבא סוכמה בקביעה כי "לא קיים פגם במדיניות הנוהגת ביחס לטיפול בבקשות איחוד משפחות המתקבלות מהצד הפלסטיני". אם לא די בכך, לבסוף ציין הצבא כי ההסדרים המיועדים לביקורי זרים בגדה המערבית "רלוונטיים לביקורים קצרי מועד באזור.... ואינם מיועדים לצורך השתקעות".

למעשה, בתשובת הצבא לא נמסר כל מידע מחדש, ולא נענו כלל שאלותיו של המוקד. הצבא אף נמנע מלהתייחס לטענותיו העקרוניות של המוקד אודות פגיעתה הקשה של מדיניות הקפאת ההליכים לאחמ"ש בשטחים בזכותם של פלסטינים רבים לחיי משפחה. 

נושאים קשורים