המוקד להגנת הפרט - עתירה דחופה לבג"ץ: יש לאפשר לפלסטינים המוחזקים במתקני כליאה של ישראל לקיים קשר טלפוני עם בני משפחותיהם, שכן הם מצויים בנתק מוחלט מהעולם החיצון בעקבות ההגבלות במסגרת המאבק בנגיף הקורונה
חזרה לעמוד הקודם
26.03.2020

עתירה דחופה לבג"ץ: יש לאפשר לפלסטינים המוחזקים במתקני כליאה של ישראל לקיים קשר טלפוני עם בני משפחותיהם, שכן הם מצויים בנתק מוחלט מהעולם החיצון בעקבות ההגבלות במסגרת המאבק בנגיף הקורונה

הודעה לעיתונות – לפרסום מיידי


עתירה דחופה לבג"ץ:

יש לאפשר לפלסטינים המוחזקים במתקני כליאה של ישראל לקיים קשר טלפוני עם בני משפחותיהם, שכן הם מצויים בנתק מוחלט מהעולם החיצון בעקבות ההגבלות במסגרת המאבק בנגיף הקורונה


הבוקר, 26.3.2020, הגישו שישה ארגוני זכויות אדם ישראליים ופלסטיניים עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה לאפשר לכלואים ביטחוניים לקיים קשר טלפוני עם משפחותיהם, נוכח ההפסקה המוחלטת של ביקורים בכלא במסגרת המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. בעתירה מושם דגש על החשיבות המוגברת של לקשר טלפוני עבור קטינים כלואים.

העתירה הוגשה על ידי המוקד להגנת הפרט, בשיתוף עם האגודה לזכויות האזרח בישראל, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, רופאים לזכויות אדם-ישראל, מרכז אל מיזאן לזכויות אדם והורים נגד מעצרי ילדים.

ביום 15.3.2020, פירסמה ממשלת ישראל תקנת חירום האוסרת על ביקורי עורכי דין ובני משפחה במתקני הכליאה, כחלק מהאמצעים למניעת התפשטות נגיף הקורונה. אסירים פליליים בישראל רשאים לקיים קשר טלפוני עם עורכי דינם ומשפחותיהם בשגרה וגם בעת זו. אבל רובם של הפלסטינים הכלואים על ידי ישראל מסווגים ככלואים ביטחוניים – 4,636 אסירים ועצורים נכון ל-3.3.2020 – ואינם מורשים לקיים שיחות טלפון ככלל. עתה, משהופסקו הביקורים בכלא, מצויים הכלואים הביטחוניים במצב של נתק גמור מהעולם החיצון.

בעתירה מושם דגש על הפגיעות היתרה והצרכים והזכויות המיוחדים של קטינים פלסטינים. כ-200 קטינים פלסטינים (בני 17-14) המוחזקים עתה במשמורת מסווגים ככלואים ביטחוניים. בתקנות אין הבחנה בין זכויות וטובות הנאה של קטינים ושל בגירים. כליאה בנסיבות של חוסר ודאות ובידוד הן טראומטיות במיוחד עבור קטינים, ולכן קשר טלפוני בינם לבין הוריהם הוא צורך חיוני מאין כמותו.

"במצב הנוכחי של חוסר ודאות, כשכולנו דואגים לגבי התפשטות הנגיף, אנשים המסווגים כ'כלואים ביטחוניים' נמצאים באפילה גמורה", אמרה עורכת הדין נדיה דקה שהגישה את העתירה. "למשפחות שלהם אין אף דרך לדעת מה מצבם, ולהם אין כל דרך לדעת מה קורה עם בני המשפחה בזמן המגפה. החזקה של כלואים במצב כזה היא הפרה של זכותם לחיי משפחה וזכותם ליחס של כבוד".

"למרות מצב החירום, לאסירים הפלסטינים עומדת הזכות המלאה להיות בקשר עם משפחתם ועם העולם החיצון", אמר עיסאם יונס, מנכ"ל מרכז אל-מיזאן לזכויות האדם, "שב"ס חייב לאפשר זכות אדם בסיסית זו באופן מיידי".

"התקנות פוגעות באופן קשה וגורף בזכויות היסוד של אסירים ביטחוניים לתקופת זמן ממושכת", אמרה עורכת הדין עביר ג'ובראן-דכוור מהאגודה לזכויות האזרח בישראל. "משכך, יש לאפשר לאסירים, ובאופן מיוחד לאסירים הקטינים, שיחות טלפון עם בני משפחה מדרגה ראשונה כתחליף לביקורים."

"ניתוק מוחלט מהעולם החיצון, כפי שנגזר על הנערים בעקבות התקנות החדשות, הוא בעל פוטנציאל לפגיעה נפשית חמורה", אומרת נירית בן חורין, עובדת סוציאלית מהורים נגד מעצרי ילדים. "ניתוק מהמשפחה דווקא כאשר רמת האימה עולה אל מול פנדמיה של מחלה מסכנת חיים הינו בלתי אנושי ומסוכן".

"לא יעלה על הדעת שאסירים בטחוניים יוותרו מבודדים לגמרי ללא שום קשר עם העולם החיצון למשך שבועות ארוכים", אמרה עורכת הדין אפרת ברגמן-ספיר מהוועד הציבורי נגד עינויים, "התנהלות זו היא בלתי אנושית, ומנוגדת לאיסור הבינלאומי על יחס אכזרי ובלתי אנושי. שב"ס חייב לאפשר לאסירים קשר עם בני משפחותיהם, אם לא באמצעות ביקורים אז לפחות באמצעות שיחות טלפון".

"בידודם של כל מתקני הכליאה מעלה חשש כי זכויות של כלואים יופרו מבלי שהם יוכלו לדווח על כך וללא יכולת לפנות לקבל סעד", אמרה ענת ליטוין מעמותת רופאים לזכויות אדם, "כלואים ביטחוניים נמצאים בסיכון מוגבר להידבק בנגיף הקורונה בגלל תנאי הצפיפות הקשים ששוררים בבתי הכלא". 

לעתירה הצטרפו אשתו של אסיר הסובל מבעיות רפואיות קשות ואביו של קטין בן 15 המוחזק במעצר עד תום ההליכים בכלא מגידו.

למידע נוסף: ג'סיקה מונטל, [email protected]

נושאים קשורים