ביום 31.1.2021
פסק בג"ץ בעניין החלטת השר לביטחון פנים לאסור על שירות בתי הסוהר לחסן אסירים, אשר נגדה
עתרו חמישה ארגוני זכויות אדם, בהם המוקד להגנת הפרט, וכן העמותה לזכויות האסיר ולשכת עורכי הדין בישראל.
ביום 18.1.2021, ערב הדיון בעתירות,
מסרה המדינה בתגובתה כי הושלמו חיסוני סגל שירות בתי הסוהר והחלו חיסוני האסירים. כן נמסר בתגובה כי "עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי ההנחיה שהוציא השר לביטחון פנים לשירות בתי הסוהר, לפיה אין לחסן עצורים ואסירים... בטרם יחוסנו הסוהרים, ניתנה בחוסר סמכות ומכאן שאינה יכולה לעמוד"; וכי הובהר "לשר לביטחון הפנים כי החלטתו ניתנה בניגוד להוראות הדין ואינה ניתנת להגנה משפטית". בהודעת עדכון מיום 26.1.2021, מסרה המדינה כי הסתיים מבצע חיסון האסירים, במסגרתו ניתנה מנת חיסון ראשונה ל-9,089 איש, שהם כ-74% מן האסירים שהיו מעוניינים בכך ושניתן היה לחסן – "קרי כלל הכלואים, למעט אסירים חולים בקורונה או שהחלימו מקורונה; אסירים חולים במחלות שבגינם אין לחסנם; עצורי ימים; וכן אסירים אשר עתידים להשתחרר בתוך 21 יום ממועד מתן החיסון". עוד צוין, כי 3,274 כלואים סירבו לקבל חיסון.
משכך, נקבע בפסק הדין, בלשונו של השופט סולברג, כי "כל אסיר שרצה בכך – התחסן; ובא לשב"ס חוסן", והוחלט על מחיקת העתירות, שבאו לידי מיצוי.
בפסק הדין הודגשה החשיבות שבשמירה על זכויות הכלואים. כך, בין היתר, כתב השופט סולברג כי כי "מניעת חיסון איננה מדרכי-הענישה... הכל זכאים בשווה לחיסון קורונה...". השופטת ברק-ארז הוסיפה מצדה כי "המקרה שבפנינו נסב על זכות האדם הבסיסית של כל אסיר ואסיר להגנה על חייו, פשוטו כמשמעו. מקום שבו מחייב אותנו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, גם מי שחירותו ניטלה – כבודו לא ניטל". השופט מזוז הוסיף, כי "בהיותו של האסיר נתון במשמורתה של המדינה... מוטלת על המדינה חובה מיוחדת לספק לו את הטיפול הרפואי לו הוא נזקק". עוד ציין השופט מזוז, כי סירובו של השר לפעול על פי החלטת משרד הבריאות וחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, וכפירתו בסמכותם, "מצביעה על שיבוש מוחלט בתפיסתו של המשיב את תפקידו וסמכותו". בעניין זה הבהיר השופט מזוז, כי "היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של החוק עבור כל זרועותיה של הרשות המבצעת וחוות דעתו המשפטית מחייבת אותן ומשקפת מבחינתן את החוק הקיים, כל עוד לא נפסק אחרת על ידי בית משפט מוסמך".
