החל משנת 2003 מנהיג הצבא הישראלי
משטר היתרים דרקוני בשטחי הגדה המערבית הכלואים בין חומת ההפרדה לבין הקו הירוק, שטחים המכונים בפיו "מרחב התפר". משטר היתרים זה חל אך ורק על פלסטינים; ישראלים ותיירים אינם נדרשים להיתר כלשהו על מנת להיכנס לשטחי "מרחב התפר" או לשהות בהם. פלסטינים המתגוררים ב"מרחב התפר" או מעוניינים להיכנס אליו לצורך עיבוד אדמותיהם, ביקור קרובים או מסחר, נאלצים לעשות זאת בכפוף לכלליו של מנגנון צבאי בירוקרטי וחונק, המכתיב מגוון תנאים מחמירים לקבלת היתרי כניסה ושהייה ב"מרחב התפר". כתוצאה מכך, נפגעות זכויות היסוד של מיליוני תושבים מוגנים החיים תחת כיבוש מתמשך, לחופש תנועה פנים-מדינתי ולכבוד, וכן זכויותיהם לאוטונומיה ולחירות של
כ-11,000 "תושבי קבע ב'מרחב התפר'".
במקרה שלהלן, המדובר בשני אחים בראשית שנות העשרים לחייהם אשר נותרו במשך קרוב לשנה וחצי ללא היתרי "תושב קבע ב'מרחב התפר'", על אף שהם מתגוררים זה שנים ב
"מובלעת" ברטעה, עם הוריהם ואחיהם הקטינים. בספטמבר 2019, סמוך לאחר שפקעו היתריהם של השניים, הגיש עבורם אביהם בקשות לחידוש ההיתרים, מגובות בכל המסמכים הנחוצים, באמצעות הצד הפלסטיני, אך הללו לא נענו. כשניסה להגישן פעם נוספת ישירות במנהלת התיאום והקישור (מת"ק) של ישראל, סירבו החיילים לקבלן ומסרו לו בעל פה שהבקשות שהגיש קודם לכן נדחו. הא ותו לא. בסוף מאי 2020, הצליח האב להגיש במת"ק בקשות חדשות עבור בניו – לאחר מספר חודשים בהם הושבתה עבודת המתק"ים על רקע מגפת הקורונה – ואולם שוב נמסר לו בו במקום ובעל פה בלבד, כי הבקשות החדשות נדחו – גם הפעם ללא כל נימוק ומבלי ליידעו שעומדת לו הזכות להשיג על החלטת הסירוב.
באמצע יוני פנה המוקד לצבא בשמם של האחים ודרש לבחון מחדש את הבקשה – הליך הקרוי בלשון הצבא "בירור רמת"ק" (ראש מנהלת תיאום וקישור) – ההליך הראשון משני ההליכים הקבועים בנהלי הצבא לדיון חוזר בבקשות שסורבו (השני, המתקיים במידת הצורך, הוא ועדת ערר). בירור הרמת"ק שהתקיים התמקד בשאלות שאין להן כל נגיעה למקום מגוריהם של האחים, וכלל שאלות לגבי תנועותיו של סבם החולה של השניים. בסוף שיחת הבירור, מסרו קציני הצבא כי לשני האחים יונפקו היתרים זמניים "לצרכים אישיים" למשך חודשיים, במהלכם יערכו סיור בביתם כדי להגיע להחלטה סופית. הצבא לא קיים סיור במשך החודשיים האמורים, ואף לא השיב לפניות המוקד בעניין, וגם לא לבקשתו לאחר פקיעת ההיתרים, לדון במקרה בדחיפות במסגרת ועדת הערר. משכך, ביום 7.9.2020
עתר המוקד להגנת הפרט לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בדרישה, כי לשני האחים ינתנו לאלתר היתרי "תושב קבע ב'מרחב התפר'". בעתירה הבהיר המוקד, כי בטיפולו הלקוי בבקשותיהם של האחים לחידוש היתריהם, מנע הצבא מהאחים לקיים את חייהם כרצונם, ללא חשש ממעצרים ועיכובים, ואף פגע באפשרותם לרכוש השכלה ומקצוע (אחד מהאחים נאלץ להפסיק את לימודיו הגבוהים בתחום החינוך והכשרתו של האחר בתחום הסיעוד עמדה בסכנה). ההתמהמהות בטיפול בעניין המשיכה – במשך כשלושה חודשים, ובניגוד להצהרותיה, המשיכה המדינה שלא לתת לשניים היתרים זמניים "לצרכים אישיים" עד לקיום הסיור.
לבסוף, במסגרת הדיון בעתירה ביום 15.2.2021, הצהיר הצבא כי הסיור יתקיים ביום 22.2.2021 בשעה 9:00. תוך זלזול אופייני בזמנם של הפונים, קיים הצבא את הסיור בשעות הצהריים בתאריך שנקבע. במסגרת הסיור, שב ונשאל האב, ללא כל סיבה סבירה, מדוע מתגוררת המשפחה בברטעה ולא ביישוב המוצא של האב שמחוץ ל"מרחב התפר". בתום הסיור "הציע" הקצין כי לבנים יינתנו פעם נוספת היתרים ל"צרכים אישיים".
ואולם, בהודעת העדכון שהגישה המדינה לבית המשפט, נמסר כי "לאחר שקילת ממצאי הסיור הוחלט ליתן לעותרים תעודות תושב קבע במרחב התפר". ביום 11.3.2021 קיבלו השניים את ההיתרים המבוקשים בתוקף לארבע שנים. וכך הסתיים לו מאבק בירוקרטי-משפטי שנמשך למעלה משנה וחצי, שכל תכליתו שהצבא יתיר לשני צעירים להמשיך ולגור בביתם, ביישוב בו מתגוררת משפחתם מזה דורות ובארצם הם. למותר לציין שהאחים לא יפוצו על הנזק שנגרם להם, ואף עובד ציבור לא ייענש על מחדלו בטיפול הכושל בעניינם.
