31.05.2021
הצבא הוציא צו הריסה עונשית לביתם של אישה ושלושת ילדיה בשל פיגוע שאבי המשפחה מואשם בביצועו
הצבא הוציא צו הריסה עונשית לביתם של אישה ושלושת ילדיה בשל פיגוע שאבי המשפחה מואשם בביצועו
החל משנת 1967, ישראל הרסה מאות בתים של פלסטינים כצעד עונשי, בהתבסס על תקנה 119 של תקנות ההגנה (שעת חירום) מימי המנדט הבריטי. (הריסות אלה מתווספות להריסה בהיקף נרחב של בתי פלסטינים במסגרת מבצעים צבאיים או בטיעונים תכנוניים, שכן ככלל ישראל מסרבת לתת רישיונות בנייה לאוכלוסייה הפלסטינית).
בעקבות כל מעשה אלימות המבוצע על ידי פלסטיני וכתוצאה ממנו נהרג ישראלי, מוציא הצבא צו עונשי להריסה או איטום בית משפחתו של המבצע. אמצעי עונשי זה לא מחליף את ההליכים הפליליים אלא נוסף להם. ישראל טוענת שמדובר באמצעי הרתעה חיוני. למעשה זוהי מדיניות מפורשת של ענישה קולקטיבית: פגיעה מכוונת בחפים מפשע בניסיון להרתיע מפני מעשה אלימות עתידי. מעבר לסוגיית התועלת שבמדיניות זו (הצבא עצמו טען בעבר כי ייתכן שאמצעי זה מביא בפועל לתוצאה הפוכה), הריסה עונשית היא מעשה בלתי מוסרי המהווה הפרה של הדין הבינלאומי. נוכח השימוש הנרחב שעושה ישראל באמצעי זה כעניין של מדיניות, הריסות עונשיות גם מהוות פשע מלחמה.
מונתסר שלבי נעצר בחשד לביצוע מתקפת ירי בגדה המערבית ביום 2.5.2021, במסגרתה נהרג תלמיד ישיבה ישראלי ונפצעו שניים נוספים. השבוע הוציא הצבא הישראלי צו להריסת ביתם הדו קומתי של משפחת שלבי בתורמוסעיא שבגדה המערבית.
למרות שהגב' שלבי אינה חשודה במעורבות בפיגוע, היא ניצבת בפני האיום שביתה יהרס. יצויין שהיא ושלושת ילדיה הקטינים הגרים עמה בבית הם כולם אזרחי ארצות הברית.
משפחת שלבי והמוקד להגנת הפרט יגישו בימים הקרובים עתירה לבג"ץ לביטול צו ההריסה. עד הלום, בית המשפט סירב לדון בסוגיית חוקיותה של המדיניות להריסה עונשית של בתים, ורק בחן כל מקרה לגופו.
בשבע השנים האחרונות ייצג המוקד 75 משפחות במאמץ להציל את בתיהם מהריסה/אטימה עונשית. רק בשמונה מקרים קיבל בג"ץ את העתירה וביטל את הצו.
הדפסה
שיתוף
החל משנת 1967, ישראל הרסה מאות בתים של פלסטינים כצעד עונשי, בהתבסס על תקנה 119 של תקנות ההגנה (שעת חירום) מימי המנדט הבריטי. (הריסות אלה מתווספות להריסה בהיקף נרחב של בתי פלסטינים במסגרת מבצעים צבאיים או בטיעונים תכנוניים, שכן ככלל ישראל מסרבת לתת רישיונות בנייה לאוכלוסייה הפלסטינית).
בעקבות כל מעשה אלימות המבוצע על ידי פלסטיני וכתוצאה ממנו נהרג ישראלי, מוציא הצבא צו עונשי להריסה או איטום בית משפחתו של המבצע. אמצעי עונשי זה לא מחליף את ההליכים הפליליים אלא נוסף להם. ישראל טוענת שמדובר באמצעי הרתעה חיוני. למעשה זוהי מדיניות מפורשת של ענישה קולקטיבית: פגיעה מכוונת בחפים מפשע בניסיון להרתיע מפני מעשה אלימות עתידי. מעבר לסוגיית התועלת שבמדיניות זו (הצבא עצמו טען בעבר כי ייתכן שאמצעי זה מביא בפועל לתוצאה הפוכה), הריסה עונשית היא מעשה בלתי מוסרי המהווה הפרה של הדין הבינלאומי. נוכח השימוש הנרחב שעושה ישראל באמצעי זה כעניין של מדיניות, הריסות עונשיות גם מהוות פשע מלחמה.
מונתסר שלבי נעצר בחשד לביצוע מתקפת ירי בגדה המערבית ביום 2.5.2021, במסגרתה נהרג תלמיד ישיבה ישראלי ונפצעו שניים נוספים. השבוע הוציא הצבא הישראלי צו להריסת ביתם הדו קומתי של משפחת שלבי בתורמוסעיא שבגדה המערבית.
למרות שהגב' שלבי אינה חשודה במעורבות בפיגוע, היא ניצבת בפני האיום שביתה יהרס. יצויין שהיא ושלושת ילדיה הקטינים הגרים עמה בבית הם כולם אזרחי ארצות הברית.
משפחת שלבי והמוקד להגנת הפרט יגישו בימים הקרובים עתירה לבג"ץ לביטול צו ההריסה. עד הלום, בית המשפט סירב לדון בסוגיית חוקיותה של המדיניות להריסה עונשית של בתים, ורק בחן כל מקרה לגופו.
בשבע השנים האחרונות ייצג המוקד 75 משפחות במאמץ להציל את בתיהם מהריסה/אטימה עונשית. רק בשמונה מקרים קיבל בג"ץ את העתירה וביטל את הצו.
