בג"ץ אישר להרוס עונשית את ביתם של אישה ושלושת ילדיה בגדה המערבית, בעקבות פיגוע אשר בביצועו נאשם אביהם של הילדים. האיש התגורר בארצות הברית מרבית הזמן ומיעט לקיים קשר עם משפחתו המוקד להגנת הפרט
24.06.2021
בג"ץ אישר להרוס עונשית את ביתם של אישה ושלושת ילדיה בגדה המערבית, בעקבות פיגוע אשר בביצועו נאשם אביהם של הילדים. האיש התגורר בארצות הברית מרבית הזמן ומיעט לקיים קשר עם משפחתו
הדפסה הדפסה
שיתוף
מאז שנת 1967 ועד עתה, הרסה ישראל מאות בתים של פלסטינים כצעד עונשי, בהתבסס על תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום) מימי המנדט הבריטי. אמצעי עונשי זה לא מחליף את ההליכים הפליליים נגד הנאשם אלא נוסף להם. ישראל טוענת שמדובר באמצעי הרתעה חיוני, אך בפועל מדובר באמצעי פסול של ענישה קולקטיבית המופעל נגד משפחות ויחידים חפים מפשע. למרות שהדין הבינלאומי אוסר לחלוטין על שימוש בענישה קולקטיבית, בג"ץ מסרב פעם אחר פעם לדון בסוגיה העקרונית במסגרת העתירות אותן מגיש המוקד להגנת הפרט בניסיון למנוע מימושם של צווי הריסה עונשיים.

ביום 23.6.2021 אישר בג"ץ את הריסתו מטעמי ענישה של בית דו קומתי בתורמוסעיא שבגדה המערבית, בו מתגוררים בני משפחת שלבי, אישה ושלושת ילדיה, שניים מהם קטינים (כולם בעלי מעמד כפול: תושבי השטחים הכבושים ואזרחי ארצות הברית). אבי המשפחה נעצר בחשד לביצוע מתקפת ירי בגדה המערבית ביום 2.5.2021, במסגרתה נהרג תלמיד ישיבה ישראלי ונפצעו שניים נוספים.

עתירתו של המוקד להגנת הפרט מיום 2.6.2021 נדחתה מכל וכל, בכלל זה הטענה העקרונית כי מדובר בהפרה של הדין הבינלאומי האוסר על ענישה קולקטיבית. בפסק הדין, קבע בג"ץ כי החשוד מקיים "זיקת מגורים" מספקת לבית, וזאת על אף שהאיש התגורר בשנים האחרונות בארצות הברית רוב ימות השנה ושהה בבית המשפחה רק כחודשיים מדי שנה. בג"ץ גם לא קיבל את טענת המוקד שמחלת הנפש של החשוד היא עילה לבטל את צו ההריסה (כפי שנעשה בעבר). כמו כן, חזר בג"ץ על קביעות שונות שהתקבלו בעבר במסגרת אישור צווי הריסה עונשיים, בהן הקביעה כי "הצורך בהרתעה עומד בעינו גם כאשר מדובר בבית מגורים אשר מתגוררים בו קטינים".

יצוין, כי בית המשפט הביע תמיהה על השלב המאוחר והאופן בו העלתה המדינה טענה כי "ישנן אינדיקציות" לכך שלמי מבני המשפחה היתה מודעות לכוונת המפגע – טענה אשר כלל לא הועלתה בתגובת המדינה לעתירה ואף לא בשלב הטיעון בעל פה, אלא רק בסוף הדיון. ברם, בפסק הדין נקבע, באופן תמוה, כי סירובו של המוקד – בהמלצת שופטי בג"ץ – להצגה ברגע האחרון של חומר חסוי בעניין ובמעמד צד אחד, מאפשר לקבוע כי למדינה עומדת בעניין חזקת התקינות המינהלית. דהיינו כי יש להניח שיש ממש בחומר החסוי, וכי הדבר מהווה שיקול לטובת הריסת הבית.
משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות