כשלוש שנים נמנע משרד הפנים מלרשום במרשם האוכלוסין שני קטינים פלסטינים מירושלים המזרחית, שנותרו חסרי מעמד בעולם. רק בעקבות פעילותו העיקשת של המוקד מטעם סבתם המשמורנית, קיבלו השניים מעמד ארעי בישראל המוקד להגנת הפרט
15.08.2021
כשלוש שנים נמנע משרד הפנים מלרשום במרשם האוכלוסין שני קטינים פלסטינים מירושלים המזרחית, שנותרו חסרי מעמד בעולם. רק בעקבות פעילותו העיקשת של המוקד מטעם סבתם המשמורנית, קיבלו השניים מעמד ארעי בישראל
הדפסה הדפסה
שיתוף

פעם אחר פעם נאלץ המוקד להגנת הפרט להיאבק בהתנגדות שרירותית ובסחבת קשה מצד משרד הפנים במתן מעמד בישראל לקטינים מקרב אוכלוסייתה הילידית של ירושלים המזרחית. וכך, לעיתים גם לתוך שנות בגרותם, אותם פלסטינים נידונים להישאר ללא כל מעמד בעולם וללא זכויות סוציאליות בביתם הם. ברבים מהמקרים מדובר באנשים הסובלים משלל בעיות סוציאליות נוספות ואולם גם משרד הפנים לא נרתע מלהוסיף על קשיי חייהם, וממשיך במאמציו לאפשר לכמה שפחות פלסטינים לחיות בירושלים המזרחית במעמד החוקי לו הם זכאים.

במקרה דנן, תקופה ממושכת נמנע משרד הפנים מלהסדיר את מעמדם בישראל של שני אחים, שנולדו בירושלים המזרחית ומתגוררים בה כל ימיהם, אשר ננטשו על ידי שני הוריהם – אב תושב ישראל ואם הרשומה כתושבת השטחים הכבושים – ומצויים במשמורת סבתם, תושבת קבע בישראל. הסבתא מונתה לאפוטרופסיתם של נכדיה, ילידי 2011 ו-2012, בעקבות גירושי הוריהם בשנת 2014, במשותף ובמקביל לבתה, אמם של הילדים. ואולם, האם לא היתה מסוגלת לדאוג לצרכיהם, ובהחלטת רשויות הרווחה – ובתיאום עם הסבתא – הועברו השניים תחילה לקלט חירום ובהמשך לפנימייה.

באוקטובר 2018 פנה המוקד למשרד הפנים מטעם הסבתא, בבקשה כי הילדים ירשמו במרשם האוכלוסין הישראלי על פי הנוהל למתן רישיון ישיבה בישראל לקטין שנולד בה ואשר רק אחד מהוריו רשום כתושב קבע (ר' מקרה דומה משנת 2014). רק לאחר למעלה משנה וחצי – במהלכן הגיש המוקד ערר בגין אי מענה לבקשה – התקבלה ביום 20.5.2020 החלטת משרד הפנים לדחות בקשת הרישום, בנימוק חסר ביסוס שהאם ביולוגית כשירה לטפל בילדיה. משכך ביום 4.6.2020 הגיש המוקד ערר פנימי למשרד הפנים, בו טען כי למעט שיחות טלפון, האם אינה מקיימת כל קשר עם ילדיה השוהים בפנימייה, וכי הסבתא היא זו עמה מקיימים השניים קשר חיובי ותומך וכי היא היחידה מהווה דמות דואגת משמעותית בחייהם. ברם, גם לאחר שנערך לסבתא שימוע במשרד הפנים בדצמבר 2020, לא התקבלה תשובה סופית בבקשה משך תקופה ארוכה, חרף פניות חוזרות ונשנות של המוקד.

משכך, ביום 14.4.2021 הגיש המוקד ערר לבית הדין לעררים בירושלים, בדרישה כי משרד הפנים יתן החלטה סופית בבקשת הסבתא לרשום את נכדיה במרשם האוכלוסין. המוקד אף הלין על כך ששני הילדים טרם קיבלו אשרה כלשהי להסדרה זמנית של מעמדם עד לתום הטיפול בעניינם, כמתחייב במקרים בהם הטיפול מתמשך מעל שישה חודשים. המוקד הבהיר כי מדובר במקרה חמור של אי מענה, מאחר שמדובר בשני קטינים אשר גורלם לא שפר עליהם בהיבטים כה רבים, הזקוקים נואשות לסיוען של הרשויות ולא להערמת קשיים מצדן. המוקד אף טען, בין היתר, כי מדובר בסיכול חובתה החוקית של הסבתא לממש את חובותיה כלפי נכדיה מתוקף היותה משמורניתם.  

ואולם, בתגובתו – וללא כל נימוק של ממש – הודיע משרד הפנים כי הוחלט לקיים בחינה מחודשת של המקרה, במסגרתה יקוים לסבתא שימוע נוסף. בפסק דין מיום 13.7.2021 קבע בית הדין לעררים, חרף הסתייגותו של המוקד, כי יש לקיים שימוע נוסף, אשר אחריו על משרד הפנים לתת החלטה בתוך 45 יום.

ביום 8.8.2021, ימים ספורים לאחר שנערך השימוע, הודיע משרד הפנים כי הבקשה לרישום הנכדים אושרה. כשבוע לאחר מכן, נרשמו השניים במעמד ארעי למשך כשנתיים, לאחריהן אמור משרד הפנים לשדרג את מעמדם לקבע.

המוקד יוסיף לעמוד לצדם ובהמשך יפעל לכך שירשמו במעמד קבע, לו הם זכאים.

משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות