בג"ץ אישר בדעת רוב הריסת בית משפחה בירושלים המזרחית בעקבות פיגוע; השופט קרא בדעת מיעוט קבע כי חוות הדעת הביטחונית החסויה לא מוכיחה כי הריסה הינה אמצעי הרתעה אפקטיבי, ומשכך יש לבטל את הצו המוקד להגנת הפרט
חיפוש
20.01.2022
בג"ץ אישר בדעת רוב הריסת בית משפחה בירושלים המזרחית בעקבות פיגוע; השופט קרא בדעת מיעוט קבע כי חוות הדעת הביטחונית החסויה לא מוכיחה כי הריסה הינה אמצעי הרתעה אפקטיבי, ומשכך יש לבטל את הצו
הדפסה הדפסה
שיתוף

הריסת בתים עונשית היא אמצעי פסול של ענישה קולקטיבית, האסורה בתכלית האיסור במשפט הבינלאומי. חרף זאת, מאז חזרה ישראל בשנת 2014 להרוס ולאטום בתי פלסטינים מטעמי ענישה ובעילה של הרתעה, אישר בג"ץ את רובם המכריע של צווי ההריסה העונשיים, בקובעו כי מדובר בפעולה מידתית בנסיבות כל מקרה ומקרה, מבלי שבחן אי פעם את הסוגיה העקרונית לעומקה. רק בקומץ מקרים צומצם היקף הצו בעקבות עתירת המוקד להגנת הפרט, ורק בשמונה מקרים בוטל הצו כליל על ידי בג"ץ.

ביום 19.1.2022 אישר בג"ץ ברוב דעות את הריסתה של דירת מגורים במחנה הפליטים שועפאט שבירושלים המזרחית. מדובר בדירה התופסת את כל הקומה הרביעית בבניין בן חמש קומות, בה מתגוררים אם וחמשת ילדיה – בהם שלושה קטינים – אשר אביהם ביצע פיגוע קטלני בעיר ביום 21.11.2021. 

השופט שטיין, שחיבר את פסק הדין העיקרי, דחה את טענותיו העקרוניות של המוקד כי המדובר בענישה קולקטיבית אסורה, בנימוק חסר ממש לפיו "הפגיעה התוצאתית בבני משפחתו של המפגע, קשה ככל שתהא, טבועה בעצם הסנקציה של הריסת הבית". השופט שטיין גם דחה את טענת המוקד בנוגע לשאלת היעילות של אמצעי זה להרתעת מפגעים פוטנציאליים, בנימוק כי מדובר ב"נושא מקצועי מובהק" וכי "עמדת הגורמים המקצועיים והחומר החסוי שהונח בפנינו מהווים ראיה מינהלית ברף המחמיר שלה". ברם, על אף נחרצותו בעניין, בהמשך ציין השופט שטיין במאמר מוסגר כי – אפילו לדידו – מדובר ב"השפעה הרתעתית צנועה יחסית". השופט עמית, חברו לדעת הרוב, הסתפק באמירה הרפה כי ב"אשר להיבט ההרתעתי... הגם שאיני נחרץ כמו חברי... אני מסכים עמו כי לפנינו ראיה מינהלית של ממש...".

השופט קרא, בעמדת מיעוט, סבר כי יש להוציא בעתירה צו על תנאי, שיאסור על ביצוע צו ההריסה. השופט קרא חזר על עמדתו העקרונית כי יש לקיים דיון בהרכב מורחב ב"קשיים בתחומי המשפט הפנימי והמשפט הבינלאומי שלא זכו לליבון ולדיון מעמיק בפסיקתו של בית משפט זה" בכל הנוגע לשימוש בתקנה 119. הוא אף חזר על עמדתו כי מדובר בענישה קולקטיבית פסולה, וזאת נוכח העובדה כי אמצעי זה מופעל דרך שגרה כאמצעי ראשון ויחיד בתגובה לפיגועים קטלניים, בעודו מבוסס על נימוק ההרתעה השנוי במחלוקת, ומבלי שהתקיים דיון מעמיק בסוגיות העקרוניות.

השופט קרא ביקר בחריפות את קבלתן הבלתי מסוייגת של חוות הדעת הביטחוניות החסויות הבאות לבסס את יעילותו של אמצעי הריסת הבתים לצורך הרתעה, באומרו: "איני משוכנע כלל כי חוות הדעת שהוצגה מטעם גופי הביטחון מגלה כי מסקנתם בעניין זה מבוססת על ראיות של ממש". הוא הוסיף כי מומחיותו של איש כוחות הביטחון בלוחמה בטרור "אינה הופכת אותו בהכרח למומחה היכול לזהות פוטנציאל 'הרתעה קולקטיבי' של אוכלוסייה אזרחית באמצעות כלי כהריסת בתים". השופט קרא קבע כי "הגיעה השעה לשוב ולעיין מחדש בתוקפן המקצועי, מהימנותן ומשקלן של חוות הדעת הביטחוניות המוגשות לפתחנו בתיקים כבתיק זה".

באשר למקרה הספציפי, קבע השופט קרא כי נוכח העובדה שאיש מבני המשפחה לא ידע על כוונתו של המפגע ואף לא הזדהה עם מעשיו בדיעבד, מדובר אפוא ב"ענישה קולקטיבית לא סבירה ולא מידתית שאין לה כל הצדקה מוסרית או משפטית, ונעדרת כל אפקטיביות הרתעתית". עוד הוא ציין כי נוכח חפותם הגמורה של בני הבית, "יש צורך בראיה מובהקת – אמפירית או אחרת – כי המעשה יתרום תרומה ביטחונית משמעותית. בפנינו לא הוצגה כל ראיה כזאת. משכך לא נראה כי יש מקום לייחס משקל רב – אם בכלל – לחוות הדעת הביטחונית".

עוד יצויין, כי לראשונה, בעת הגשת העתירה, סירב בג"ץ להיענות לבקשת העותרים ולהוציא צו ארעי שיאסור על הריסת הבית עד לתום ההליך המשפטי. בעניין זה ציין השופט עמית בפסק הדין כי "ככל שהדברים טעונים הבהרה נוספת", ברי כי "מקום בו מוגשת עתירה, ביצוע הצו יושהה עד להכרעה בה".

* ביום 30.1.2022 דחתה נשיאת בית המשפט העליון חיות את בקשת המוקד לקיים דיון נוסף בעניין. בבקשתו, טען המוקד, בין היתר, כי שופטי הרוב התעלמו מטענתו כבדת המשקל על כך שבשנת 2008, הוצדקה החזרה למדיניות הריסת בתים בירושלים המזרחית מכוח תקנה 119 בשינוי נסיבות משמעותי (בג"ץ 9353/08), דהיינו בהחמרה במצב הביטחוני בעיר; ולפיכך, עתה, מששוררת מגמה הפוכה ובמשך כחמש שנים לא היו בעיר פיגועים קטלניים, ובהתאם לכך, אף לא הוצאו צווי הריסה עונשיים, יש לראות אף בכך שינוי נסיבות משמעותי המצדיק בחינה מחדש של השימוש בתקנה. ברם, בהחלטתה, ציינה הנשיאה חיות כי מדובר בטענה ערעורית וכי שתיקתו של פסק הדין לגבי טענות מסוימות אינה מהווה הלכה חדשה המצדיקה קיום דיון נוסף.    

הצבא הרס את בית המשפחה ביום 1.2.2022.

משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות