בג"ץ דחה את עתירת המוקד ואישר הריסה עונשית של שתי יחידות מגורים השוכנות בבניין דו קומתי בגדה המוקד להגנת הפרט
عر EN
כפתור חיפוש
תמונה ללא תיאור
21.02.2022
בג"ץ דחה את עתירת המוקד ואישר הריסה עונשית של שתי יחידות מגורים השוכנות בבניין דו קומתי בגדה
בג"ץ דחה את עתירת המוקד ואישר הריסה עונשית של שתי יחידות מגורים השוכנות בבניין דו קומתי בגדה

ביום 20.2.2022 אישר בג"ץ פה אחד את הריסתו של בניין דו קומתי הכולל שתי דירות בכפר סילת אל-חארת'יה בגדה המערבית. המדובר בביתם של אישה, שתי בנותיה, ושני נכדיה המתגוררים בדירה בקומה התחתונה של הבניין וכן בביתם של בנה, אשתו וילדם הפעוט, המתגוררים בדירה בקומה העליונה. צו ההריסה מכוח סעיף 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום) הוצא בעקבות מעצרו של אבי המשפחה, הנאשם בביצוע פיגוע קטלני ביום 16.12.2021. 

כהרגלו, דחה בג"ץ כלאחר יד את טיעוניו העקרוניים של המוקד על כך שמדובר בענישה קולקטיבית האסורה במשפט הבינלאומי. לגופו של מקרה, ובחריגה מההלכה הנוהגת לפיה יש לצמצם את היקף ההריסה למקום מגוריו בפועל של המפגע, קבע בג"ץ כי יש להרוס את שתי הדירות שבבניין, על אף שהדירה בקומה העליונה נבנתה על ידי בניו של הנאשם בשנת 2010, עת ריצה מאסר, וכלל לא שימשה למגוריו. במקרה זה, נכתב בפסק הדין,  קיים "צורך משמעותי וייחודי להרתעה באמצעות מתן צו הריסה למבנה בכללותו", משנקבע שלנאשם היה תפקיד מרכזי בתכנון הפיגוע ובשל "היותו נושא דרשות במסגד".   

פסק הדין, שנכתב על ידי השופט מינץ, אימץ ללא סייג את עמדת המדינה בדבר יעילותו של אמצעי זה לצרכי הרתעה, בקובעו כי "משהוצגה על ידי המשיבים [במעמד צד אחד] תשתית מבוססת לעניין הפונטציאל ההרתעתי של התקנה, אין מקום להניח אחרת" (הדגשה הוספה). זאת, חרף התנגדות המוקד לעיון בחומר החסוי, ודרישתו להציג באופן גלוי את החומר הנוגע לעמדת הנאשם לגבי זיקת המגורים. 

הדפסה הדפסה
שיתוף

ביום 20.2.2022 אישר בג"ץ פה אחד את הריסתו של בניין דו קומתי הכולל שתי דירות בכפר סילת אל-חארת'יה בגדה המערבית. המדובר בביתם של אישה, שתי בנותיה, ושני נכדיה המתגוררים בדירה בקומה התחתונה של הבניין וכן בביתם של בנה, אשתו וילדם הפעוט, המתגוררים בדירה בקומה העליונה. צו ההריסה מכוח סעיף 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום) הוצא בעקבות מעצרו של אבי המשפחה, הנאשם בביצוע פיגוע קטלני ביום 16.12.2021. 

כהרגלו, דחה בג"ץ כלאחר יד את טיעוניו העקרוניים של המוקד על כך שמדובר בענישה קולקטיבית האסורה במשפט הבינלאומי. לגופו של מקרה, ובחריגה מההלכה הנוהגת לפיה יש לצמצם את היקף ההריסה למקום מגוריו בפועל של המפגע, קבע בג"ץ כי יש להרוס את שתי הדירות שבבניין, על אף שהדירה בקומה העליונה נבנתה על ידי בניו של הנאשם בשנת 2010, עת ריצה מאסר, וכלל לא שימשה למגוריו. במקרה זה, נכתב בפסק הדין,  קיים "צורך משמעותי וייחודי להרתעה באמצעות מתן צו הריסה למבנה בכללותו", משנקבע שלנאשם היה תפקיד מרכזי בתכנון הפיגוע ובשל "היותו נושא דרשות במסגד".   

פסק הדין, שנכתב על ידי השופט מינץ, אימץ ללא סייג את עמדת המדינה בדבר יעילותו של אמצעי זה לצרכי הרתעה, בקובעו כי "משהוצגה על ידי המשיבים [במעמד צד אחד] תשתית מבוססת לעניין הפונטציאל ההרתעתי של התקנה, אין מקום להניח אחרת" (הדגשה הוספה). זאת, חרף התנגדות המוקד לעיון בחומר החסוי, ודרישתו להציג באופן גלוי את החומר הנוגע לעמדת הנאשם לגבי זיקת המגורים. 

משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות