לראשונה מזה שנים התיר בג"ץ להרוס בית משפחה בירושלים המזרחית בעקבות פיגוע ללא הרוגים

ביום 20.3.2024 התיר בג"ץ ברוב דעות להרוס בית משפחה, בו מתגוררים הוריו ושני אחיו של צעיר אשר ביום 12.10.2023 פתח בירי לעבר תחנת משטרה בירושלים המזרחית, פצע שני שוטרים, אחד מהם אנושות, ובעצמו נורה ונהרג. ביום 20.2.2024 הוציא הצבא צו להריסת דירתה של המשפחה, המצויה בבניין בן שלוש קומות בבית חנינא שבעיר המזרחית. הצבא דחה את ההשגה לביטול הצו אותה הגיש המוקד, ובעקבות זאת הגישה המשפחה עתירה לבג"ץ באמצעות עורך הדין נאסר עודה.

כבעתירות רבות שהגיש המוקד בעבר, גם בעתירה זו נטען, בין היתר, כי הריסת עונשית של בית מתוקף תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום) הינה אסורה במשפט הבינלאומי ומהווה ענישה קולקטיבית אסורה של חפים מפשע, וכי ככלל לא הוכח כי אמצעי זה אכן משיג הרתעה; וזאת בייחוד משמדובר בשכונה שקטה לגביה לא ניתן עד כה מעולם צו הריסה עונשית.

בהכרעתם, מפרי עטו של השופט מינץ, אישרו שופטי הרוב את צו ההריסה, תוך סטייה תקדימית מההלכה בדבר הריסה עונשית של בתים. בנימוקיהם, חזרו שופטי הרוב על הטענה השגורה – והבלתי מוכחת – לפיה הריסת הבית נחוצה לשם "יצירת הרתעה ממשית מפני ביצוע מעשי טרור  נוספים", ולשם כך נסמכו, כבעבר, על מידע חסוי בו עיינו במעמד צד אחד. על כך הוסיף השופט אלרון בסיום פסק הדין: "איני רואה [לנכון] להציב הגבלה קשיחה על סמכותו של [המפקד הצבאי] ולאפשר שימוש בה רק במקרים שבהם המחבל הצליח במזימתו להמית את הקורבן"; "אין לכחד כי בעבר השימוש בתקנה 119 היה מדוד יותר. כעת בנסיבות הזמן והמצב [דהינו, המלחמה בדרום ישראל ובעזה], הוצג לפנינו הצורך בהגברת השימוש בתקנה 119. [...] מה שבעבר היה נראה כצעד שניתן להימנע ממנו, כעת הוא כורח המציאות הקשה אשר נכפתה על מדינת ישראל".  

לעומתם, השופט עמית, בדעת מיעוט, סבר כי יש להוציא צו על תנאי בהיותו של צו ההריסה בלתי מידתי. השופט עמית ציין כי "השיקול ההרתעתי הוא אחד מני מספר שיקולים שהמפקד הצבאי לוקח בחשבון בהפעילו את הסנקציה מכוח תקנה 119, המהווה צעד דרסטי שאין להקל ראש בפגיעה הטמונה בו". הוא החזיק בעמדה כי על בית המשפט לפעול כפי שנהג במקרה קודם משנת 2014 בו ביקש הצבא להרוס בית מכוח תקנה 119 על אף שהפיגוע לא הוביל לנטילת חיי אדם. לאחר שהוצא צו על תנאי, צמצם הצבא את הצו והסתפק באטימת חדרו של המפגע (צעד שהיווה, לדידו של בג"ץ, "משום ביטוי למידתיות, שהיא רלבנטית גם כשעסקינן בהרתעה").