בעקבות עתירת המוקד להגנת הפרט קבע ביהמ"ש כי ארבעה ילדים אשר נותרו לבדם ברצועת עזה יוכלו לעבור לגדה המערבית ולשהות שם עם הוריהם: המדינה התנגדה למעבר הילדים להוריהם בגדה המערבית, למרות שאימם עוברת שם טיפולים בשל מחלתה הקשה ועל-אף שאביהם אינו יכול לשוב לרצועת עזה נוכח סכנה לחייו

אבי הילדים-העותרים עבר בינואר 2007 מעזה לרמאללה, בעקבות עבודתו. האם, החולה במחלה דלקתית רב-מערכתית נדירה בשם "מחלת בכצ'ט" (Behcet Disease), נאלצה לעבור אף היא לגדה המערבית לצורך טיפולים רפואיים, במחשבה שתוכל לשוב לילדיה במהרה.  אולם מצבה לא השתפר והיא נאלצה להמשיך בטיפולים הרפואיים ברמאללה. ביום 30.12.07 פנה המוקד בדחיפות למת"ק עזה וביקש לאפשר לילדים להתאחד עם הוריהם בהקדם. לאחר שפנייה זו לא זכתה לכל מענה, עתר המוקד ביום 23.1.08 לבג"ץ בשמם של ארבעת הילדים, ודרש כי יונפקו להם היתרי כניסה לישראל, כדי שיוכלו להגיע אל הוריהם הנמצאים ברמאללה.

ב-31.1.08 הגישה המדינה את תגובתה לעתירה, בה טענה כי העותרים מבקשים לנצל את המצב הקשה אליהם נקלעו רק כדי "להעתיק את מקום מגוריהם" לגדה המערבית. לטענת המדינה, מצב האם אינו מחייב את הישארותה בגדה המערבית. המדינה מבססת טענתה על שיחה טלפונית של היועץ המשפטי בגדה המערבית עם מתאמת הבריאות במינהל האזרחי, הגברת דליה באסה, בלי שבדק את האם החולה כל רופא מטעם המדינה. עוד הוסיפה המדינה, כי אם וכאשר יוצגו בפניה מסמכים רפואיים המעידים על הכרח רפואי חד משמעי לשהיית האם בגדה, תהא מוכנה לאפשר את מעבר הילדים מעזה לגדה המערבית. זאת, בתנאי שהאם תתחייב לשוב לרצועת עזה עם ילדיה בתום הטיפול, ובעודה בגדה תחזיק בהיתרי שהייה, אשר חידושם ייבחן מעת לעת.

באמצעות המוקד העבירו העותרים למדינה מסמכים רפואיים נוספים אודות מצב האם. ביום 12.2.08 שוב טענה המדינה כי כל שהעותרים מבקשים הוא "העתקת מקום מגוריהם מרצועת עזה לגדה המערבית". כמו לא שהו הילדים לבדם ברצועת עזה. כמו לא רוצים הם לחיות יחד עם הוריהם. עוד הוסיפה המדינה, כי מ"מתאמת הבריאות" מהמינהל האזרחי נמסר שהמסמכים הרפואיים הנוספים אינם מוסיפים דבר, וכי "מצבה של אם העותרים אינו מחייב שהותה בגדה המערבית דווקא". ועל מה מבוססת טענה זו? למתאמת הבריאות פתרונים.

על כל אלו הגיש המוקד תגובתו ביום 13.2.08, בה הבהיר כי מהמסמכים הרפואיים שהציגו העותרים עולה בבירור כי קיימת חשיבות רפואית לכך שהאם תמשיך את הטיפול אותו היא עוברת כרגע, באותו מקום, ואצל אותו רופא, וכי הפסקת הטיפול הנוכחי אינה רצויה מבחינה רפואית. מבין החלופות הקיימות, מוסיף המוקד, האפשרות כי הילדים יעברו לגדה המערבית וישהו עם הוריהם, עדיפה על הצעת המדינה, שהאם החולה תפסיק את טיפוליה באחת ותחזור לרצועת עזה. ביום 20.2.08 פירט המוקד בהודעה משלימה לביהמ"ש את חוות דעתה של עובדת סוציאלית המכירה את הילדים, המדגישה כי מצב הילדים ברצועת עזה הינו קשה וחמור. הם מוזנחים, מתרחקים מחבריהם, פוחדים מקרבת בני אדם, סובלים מחרדת נטישה ונמצאים על סף התמוטטות נפשית. לאור זאת, קובעת העובדת הסוציאלית, קיימת דחיפות עצומה באיחודם עם הוריהם.

בעקבות דיון שהתקיים ביום 21.1.08 קבע בית המשפט, כי הילדים יוכלו לעבור לגדה המערבית ולשהות עם הוריהם, אך התנה זאת בכך שאמם של הילדים תחתום על התחייבות לשוב לרצועת עזה בתום הטיפול הרפואי, עם הילדים.

לצפייה בפסק הדין מיום 21.2.08

לצפייה בחוות דעת העובדת הסוציאלית מיום 20.2.08

לצפייה להודעה המשלימה מטעם המוקד מיום 13.2.08

לצפייה בתגובת המדינה מיום 12.2.08

לצפייה בתגובת המדינה מיום 31.1.08

לצפייה בעתירת המוקד מיום 23.1.08