המוקד להגנת הפרט - ביום 12.3.08 הגיש המוקד להגנת הפרט עתירה מנהלית בעניינו של תושב ירושלים, שמשרד הפנים מתנה את רישום בנו במרשם האוכלוסין הישראלי ברישום הבן תחילה במרשם הפלסטיני: המוקד טוען כי דרישת משרד הפנים אינה סבירה ואף נוגדת את נהליו של משרד הפנים עצמו בנוגע לרישום ילדים
חזרה לעמוד הקודם
02.04.2008

ביום 12.3.08 הגיש המוקד להגנת הפרט עתירה מנהלית בעניינו של תושב ירושלים, שמשרד הפנים מתנה את רישום בנו במרשם האוכלוסין הישראלי ברישום הבן תחילה במרשם הפלסטיני: המוקד טוען כי דרישת משרד הפנים אינה סבירה ואף נוגדת את נהליו של משרד הפנים עצמו בנוגע לרישום ילדים

העותרים, תושב ירושלים ותושבת בית לחם, נישאו ב-1992 ומאז הם חיים בירושלים. לעותרים ארבעה ילדים, שלושה מהם נולדו בירושלים ונרשמו במרשם האוכלוסין הישראלי. העתירה דנה בבן הצעיר, יליד בית לחם, ובקשתו לרישום במרשם האוכלוסין הישראלי.

סמוך ללידתו של הבן הצעיר שהתה העותרת בבית הוריה בבית לחם. כאשר תקפו אותה צירי הלידה, ביקשה להיכנס לירושלים וללדת שם את בנה. היה זה בשנת 2001, בטרם אושרה בקשת העותרים לאיחוד משפחות, ולא היה ברשותה היתר שהייה בישראל. בעלה לא היה לצידה באותה שעה וחיילי המחסום לא התירו את מעברה לירושלים. משהחלה לדמם, הובהלה העותרת מהמחסום לבית חולים בבית לחם, שם ילדה את בנה בניתוח קיסרי. מספר שבועות לאחר הלידה חזרה העותרת עם בנה לירושלים ומאז ועד היום הם מתגוררים בעיר.

ב-2006 הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות (עבור העותרת) ולרישום בנם הצעיר במרשם הישראלי. לבקשה בעניין הבן צירפו העותרים "הודעת לידת חי" מבית החולים בבית לחם. ראוי להבהיר כי "הודעת לידת חי" אינה מעידה על רישום בשטחים. במשרד הפנים הנחו את העותרים להוציא תעודת לידה רשמית של הרשות הפלסטינית ללא מספר זהות (אשר גם היא אינה מעידה על רישום במרשם הפלסטיני), וזאת לצורך רישום הבן בישראל. בשלב מאוחר יותר נאמר לעותרים כי כתנאי לרישום הילד בישראל, עליהם לרשום אותו ברשות הפלסטינית ולהוציא לו דרכון פלסטיני. לאור דרישה זאת עתר המוקד בשם המשפחה לבית משפט לעניינים מינהליים.

המוקד טוען בעתירה כי התנהלות משרד הפנים נגועה בחוסר סבירות קיצוני. לבנם של העותרים אין שום זיקה לשטחים ולכן רישומו במרשם האוכלוסין המנוהל בידי הרשות הפלסטינית יהיה רישום פיקטיבי. אין שום סיבה סבירה לרשום את הילד במרשם האוכלוסין בשטחים – כאשר לא נרשם שם עם לידתו וכן משום שהוא מתגורר כל חייו בירושלים. בין הצדדים אין מחלוקת על כך שמרכז חיי המשפחה נמצא בירושלים, שהרי המשיבה אישרה לאחרונה את בקשת העותר לאיחוד משפחות עם העותרת. יתרה מזאת, בין הרשות הפלסטינית לישראל יש חלוקת סמכויות בכל הנוגע לניהול מרשם האוכלוסין, בין השאר, על מנת למנוע כפילות בין שני המרשמים. כלומר, מי שמקבל תושבות קבע בישראל נמחק מהמרשם הפלסטיני.

בעקבות פרשת נופל (עת"מ 727/06) הוציא משרד הפנים נוהל, העוסק ברישום ילדים שרק אחד מהוריהם הוא תושב קבע בישראל. בנוהל קיימת התייחסות גם למצב בו ילד נולד בשטחים אך לא נרשם במרשם בשטחים. ילד כזה, לפי הנוהל, יקבל תחילה מעמד של א/5 (תושב ארעי) בישראל לשנתיים, ואחר כך ישודרג מעמדו למעמד של קבע. כאמור, בנוהל לא מופיעה כל דרישה כי הילד, שנולד בשטחים אך לא נרשם שם, יירשם קודם כל במרשם הפלסטיני כתנאי לרישומו במרשם הישראלי.

ראוי לציין כי למוקד השגות רבות באשר לנוהל והעתירה במסגרתה אומץ הנוהל תלויה ועומדת. עם זאת, מדובר בנוהל שלפיו פועל כיום משרד הפנים.


לצפייה בעתירה מיום 12.3.08