בהסכם פשרה שנחתם בין המדינה לתושב ירושלים שיוצג ע"י המוקד להגנת הפרט, נקבע כי התובע יפוצה בסכום כולל של 105,000 ₪: התובע נעצר ב-2002 במסגרת מבצע "חומת מגן", הוכה על ידי חיילים ונכלא במחנה עופר בתנאים מחפירים המוקד להגנת הפרט
13.04.2008
בהסכם פשרה שנחתם בין המדינה לתושב ירושלים שיוצג ע"י המוקד להגנת הפרט, נקבע כי התובע יפוצה בסכום כולל של 105,000 ₪: התובע נעצר ב-2002 במסגרת מבצע "חומת מגן", הוכה על ידי חיילים ונכלא במחנה עופר בתנאים מחפירים
הדפסה הדפסה
שיתוף

התובע, תושב ירושלים, נעצר ברמאללה במהלך מבצע "חומת מגן" באפריל 2002. כרבים אחרים, לא נמסרה לו סיבת המעצר. החיילים שעצרו אותו כיסו את עיניו, אזקו את ידיו והובילו אותו לבניין סמוך, שם היכו אותו ואיימו עליו בנשק דרוך. התובע הועלה על אוטובוס, שם נמשכה מסכת ההתעללויות. הוא הובא למחנה עופר, שם הוכנס, תחילה, לחדר צר ובו עצורים רבים אחרים, שהוחזקו שם ארבעה ימים כשידיהם אזוקות ועיניהם מכוסות. החדר היה צר מלהכיל את כל העצורים, אפילו בישיבה, שלא לומר לאפשר להם לשכב לישון. מצות ומים היו המזון היחיד שקיבל התובע אז. לאחר מכן הועבר התובע לסככה ששימשה בעבר לכלי רכב כבדים, שהייתה פתוחה מצד אחד ופרוצה לרוח מכיוונים אחרים. הקור היה עז וכל עציר קיבל שמיכה אחת בלבד, האוכל היה מועט מאוד והתנאים מחפירים. התובע הוחזק במעצר 21 ימים. ביום השחרור, לאחר המתנה ממושכת ללא אוכל ושתייה, ובידיים אזוקות, הסיע אותו הצבא למחסום קלנדיה. הוא לא הורשה להגיע לירושלים (עיר מגוריו), ונאלץ לנסוע לרמאללה. חפציו האישיים שנלקחו ממנו ביום המעצר, כולל תעודת הזהות והכסף שהיה ברשותו, לא הוחזרו לו.

התובע הוא אחד מבין מאות עצורים בהם החזיק הצבא במהלך מבצע "חומת מגן" בתנאי כליאה מחפירים המפירים את חובותיה החקוקות של ישראל. בהקשר זה פסק בית המשפט וקבע כי "גם במצב דברים זה יש לעשות הכל לשמירתן של דרישות מינימליות באשר לתנאי המעצר. דבר זה לא נעשה בעת המעצר במתקנים הזמניים, תוך שהופרו הוראות צו הכליאה, כללי המשפט הבינלאומי החלים באזור, ועקרונות היסוד של המשפט המינהלי הישראלי."

ביום 25.7.04 הגיש המוקד תביעה נזיקית בעניין התובע נגד מדינת ישראל. התביעה מייחסת למדינה אחריות למעשיי החיילים. המוקד טוען כי המדינה הפרה את חובותיה כלפי התובע לפי המשפט הישראלי וכן לפי המשפט הבינלאומי ההומניטארי. כתב התביעה מציין כי תקיפת התובע לא הייתה בגדר מקרה בודד, שכן האלימות וההשפלה הפכו לנורמה במהלך המעצרים בתקופת "חומת מגן".

בכתב ההגנה מיום 17.2.05 הכחישה המדינה את כל העובדות המוצגות בכתב התביעה וטענה כי גם אם נגרמו לתובע נזקים, הדבר נעשה במסגרת "פעולה מלחמתית" שבגינה המדינה פטורה מאחריות נזיקית. בנוסף טוענת המדינה, כי האירוע הנזכר בכתב התביעה הוא בגדר "מעשה מדינה" אשר בגינו למדינה פטור מאחריות נזיקית. בצעד שמטרתו לשבש את הדיון ולהוסיף  לכתב האישום נופך פוליטי, ביקשה המדינה לצרף כנתבעים את החשודים במעורבות בפיגוע במלון פארק בנתניה, שבעקבותיו פתחה ישראל במבצע "חומת מגן" ולשלוח להם הודעת צד ג', למרות שאין קשר סיבתי משפטי בין מעשיהם לכאורה ובין נזקו של התובע.

בהסכם פשרה שנחתם בין המדינה לתובע ביום 4.2.08, התחייבה המדינה לשלם לתובע סך כולל של 105,000 ₪.

לצפייה בהסכם הפשרה מיום 4.2.08       

לצפייה בכתב ההגנה מיום 17.2.05

לצפייה בכתב התביעה מיום 25.7.04

משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות