המוקד להגנת הפרט והאגודה לזכויות האזרח בבקשה להצטרף כידידי בית המשפט להליך ערעור על פסק דין, שאישר את שלילת מעמדה של תושבת ירושלים המזרחית: יש לבחון מחדש את הדינים הקשורים למעמדם המיוחד של תושבי ירושלים המזרחית המוקד להגנת הפרט
01.02.2010
המוקד להגנת הפרט והאגודה לזכויות האזרח בבקשה להצטרף כידידי בית המשפט להליך ערעור על פסק דין, שאישר את שלילת מעמדה של תושבת ירושלים המזרחית: יש לבחון מחדש את הדינים הקשורים למעמדם המיוחד של תושבי ירושלים המזרחית
הדפסה הדפסה
שיתוף
האשה, תושבת קבע בירושלים ואם לשבעה, נסעה בשנת 1977 לארה"ב ונישאה שם. ארבעה מילדיה נולדו בארה"ב ושלושה נולדו בישראל, עת שהתה כאן בביקורים ממושכים. בתקופת שהייתה בארצות הברית קיבלה אזרחות אמריקאית. בשנת 1994 שבה באופן סופי לירושלים והגישה בקשה לאיחוד משפחות עם בעלה וילדיה. בין לבין, עלו נישואיה על שרטון לאחר שגילתה כי בעלה איש אלים. בספטמבר 1997, שנתיים וחצי לאחר הגשת הבקשה, ומבלי שניתנה לה זכות שימוע, סירב משרד הפנים לבקשתה לאיחוד משפחות וגרע את שמה ממרשם האוכלוסין. בעקבות עתירה שהגישה ב-2005, הובא עניינה לבחינת הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים, אשר סירבה להיעתר לבקשתה להשבת מעמדה. גם בית המשפט לעניינים מינהליים, בפסק דינו מיום 4.5.2008, סירב להתערב בהחלטת משרד הפנים. על פסק דין זה הוגש ערעור, אשר נדון בבית המשפט העליון ביום 1.2.2010. במהלך הדיון הסכימה המדינה לדון פעם נוספת בעניינה של המערערת, במסגרת הועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים.   

בקשתם של הארגונים להצטרף כידידי בית המשפט לערעור, מקורה בצורך בבחינה מחודשת של הדינים הקשורים במעמדם האזרחי של תושבי ירושלים המזרחית ושל פסיקת בית המשפט בעניין. דינים אלו - והפרשנות שמעניק משרד הפנים לאותם דינים – נובעים מפסק הדין בבג"ץ 282/88 עווד נ' ראש הממשלה ואח', שם קבע בית המשפט העליון, בין היתר, כי למרות שסיפוח ירושלים המזרחית לישראל הפך את תושבי העיר לתושבי קבע בישראל, הרי תושבות זו פוקעת עם העתקת מרכז החיים מחוץ לישראל. פסק דין זה ניתן לפני שני עשורים, על רקע האינתיפאדה הראשונה, בעניין החלטתו של שר הפנים לגרש מישראל תושב ירושלים המזרחית, שהתגורר בארה"ב, רכש בה מעמד וניהל פעילות פוליטית לסיום הכיבוש הישראלי בשטחים.

עם השנים, הפך פסק דין בעניין עווד להלכה שימושית בידי משרד הפנים – כלי לשינוי המציאות הדמוגרפית בירושלים המזרחית, התורם להשגת רוב יהודי בעיר ולדחיקת תושביה הפלסטינים אל מחוצה לה. הארגונים טוענים, כי יש לשוב ולבחון את פסק הדין בעניין עווד על רקע מכלול הנורמות החלות על ירושלים המזרחית - הן במישור הדין הישראלי והן במישור הדין הבינלאומי. הארגונים מבהירים, כי תושבי ירושלים המזרחית אינם רק "תושבי ישראל" (כפי שקובע הדין הישראלי הפנימי), אלא גם "אזרחים מוגנים" מתוקף דיני הכיבוש במשפט הבינלאומי, ולפיכך זכאים הם להמשיך ולחיות בשטח הכבוש. ואף למעלה מזה - המדובר בנורמה של המשפט הבינלאומי לזכויות האדם, לפיה כל אדם זכאי לשוב לארצו. לטענת הארגונים, גם אם מעמדם של תושבי העיר המזרחית נגזר מחוק הכניסה לישראל, כפי שנקבע בעניין עווד, הרי שאין הוא כמעמדו של כל תושב אחר, ודאי וודאי שאינו כשל מהגרים שנכנסו לישראל.

בשנה האחרונה הומחשו התוצאות הקשות של האופן בו מפרש משרד הפנים את הלכת עווד: על פי נתונים שהגיעו לידי המוקד, בשנת 2008 שלל משרד הפנים מ-4,577 תושבי ירושלים המזרחית - בהם 99 קטינים - את מעמדם, ובכך המשיך במדיניות "הטרנספר השקט"  שנוקטת ישראל החל מאמצע שנות ה-90. מספר זה עולה על מחצית מסך המקרים של שלילת התושבות בין השנים 1967  ל-2007. ברוב המקרים הושגה שלילת המעמד תוך פעולה יזומה של המשרד.  

במקרה הספציפי שלפנינו, נפלה המערערת קורבן למדיניות שלילת התושבות שמנהיג משרד הפנים. במהלך שנות מגוריה בארה"ב - לשם עברה רק בשל קשר הנישואין - לא יצרה, למעשה, כל קשר ממשי למקום. היפוכו של דבר: כפי שמצוין בערעור, המערערת סבלה מקשיי הסתגלות לחיים בחו"ל, ומעולם לא אימצה את אורח החיים בארצות הברית. משכך, אך טבעי היה כי ניתוק הקשר בין בני הזוג הוביל את המערערת לשוב ולהתגורר במקום היחיד אליו היתה לה מאז ומעולם זיקה - עיר מולדתה, ירושלים המזרחית. אולם, פרטים אלה אינם רלבנטיים מבחינתו של משרד הפנים, השולל באופן אוטומטי את מעמדם של תושבי ירושלים המזרחית במצבה של המערערת.

בחוות דעתם מזכירים הארגונים כי מעמד הקבע ניתן לתושבי ירושלים המזרחית בעקבות סיפוח חלקה זה של העיר, שהוא שטח כבוש לכל דבר ועניין. מעמדם של תושבי השטחים שנכבשו על-ידי ישראל בשנת 1967 הוא מעמד של "מוגנים", לפי אמנת ז'נבה הרביעית, הזכאים להגנות שמעניק המשפט הבינלאומי לתושבים מוגנים. בהתאם לכך, מדינת ישראל אינה רשאית לכפות על המערערת – כמוה ככל תושבי ירושלים המזרחית – להישאר בירושלים המזרחית על מנת שלא תאבד את מעמדה.  


לצפייה בבקשה להצטרף כידידי בית המשפט מיום 10.1.2010

לצפייה בפסק הדין של ביהמ"ש לעניינים מינהליים מיום 4.5.2008

לצפייה בדוחות המוקד להגנת הפרט ובצלם "הטרנספר השקט", "הטרנספר השקט נמשך" ו"משפחות אסורות"
 
לצפייה בעתירה העקרונית שהגיש המוקד בעקבות מדיניות הטרנספר השקט
משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות