ביום חמישי הקרוב, 25.11.2010, ידון בית המשפט העליון בערעור שהגיש משרד הפנים על ההחלטה להעניק לקטין ירושלמי מעמד קבע. פסק הדין בתיק זה יכריע את גורלם של עשרות ילדים פלסטינים, שנשללה מהם הזכות לתושבות קבע בירושלים.
המקרה עליו ייסוב הדיון עוסק בבראא סרור, יליד ירושלים. הוריו הגישו בקשה לרשום אותו כתושב קבע בירושלים. הוא נכנס להליך המדורג וכשלב ראשון קיבל ממשרד הפנים מעמד תושבות ארעי למשך שנתיים. אולם בחלוף שנתיים, כאשר הגיש בקשה ל"שדרג" את מעמדו למעמד קבע, סירב משרד הפנים לבקשה.
העילה לסירוב: לקטין מלאו 14 שנים במהלך השנתיים בהן היה במעמד ארעי, ועבר את הגיל המרבי בו ניתן לרשום ילד במעמד של קבע, על פי הנוהל הפנימי של משרד הפנים. המוקד הגיש עתירה בעניינו, ובית המשפט הורה למדינה להעניק לילד מעמד קבע. לאחר שקיבל מעמד רשמי ואף תעודת זהות, התברר כי המדינה ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון, במטרה לנשל את בראא מזכותו למעמד קבע בירושלים.
עשרות ילדים פלסטינים ממתינים כעת להכרעה במקרה של סרור, שתקבע האם יקבלו את מעמד תושבות הקבע לו הם זכאים. אם יתקבל ערעור המדינה, ייוותרו ילדים אלו במעמד ארעי, ללא ודאות בחייהם, ללא מושג מה ילד יום. את המעמד הארעי ייאלצו לחדש מדי שנה, ולהוכיח בכל פעם מחדש כי ירושלים היא "מרכז החיים" שלהם. כך, למשל, אם ישהו מחוץ לישראל משך חצי שנה ומעלה, ישלול משרד הפנים את מעמדם. כך הופכים הילדים והוריהם לשבויים בעיר הולדתם.
על פי התיקון מ-2005 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), ילד פלסטיני שגילו 14 ומטה ואחד מהוריו הוא תושב ירושלים, רשאי גם הוא לקבל מעמד של קבע. תיקון זה, שנועד להרחיב את ההגנה על ילדים פלסטינים בירושלים, הושג בעקבות פעילות משפטית של המוקד להגנת הפרט וארגוני זכויות אדם אחרים, להעלות את הרף מגיל 12 ל-14.
מיד לאחר ששונה רף הגיל, גיבש משרד הפנים נוהל עבודה שעוקף למעשה את התיקון. לפי הנוהל, כשלב ראשון ניתן לילד מעמד זמני לתקופה של שנתיים, שלאחריהן מקבל הילד מעמד של קבע. משרד הפנים נוהג לדחות את הבקשות לתושבות קבע לילדים, שבמהלך השנתיים הללו מלאו להם 14 שנים. בכך, למעשה, מאפשר ההליך למשרד הפנים למנוע מעמד של תושבות קבע מכל הילדים בגילאי 14-12, תוך הפרה ברורה של החוק.
יש לבחון את המדיניות בנוגע לרישום ילדים על רקע כלל הצעדים שנוקט משרד הפנים לדילול האוכלוסייה הפלסטינית בירושלים. בדצמבר 2009 חשף המוקד מבצע, שערך משרד הפנים בשנת 2008, במסגרתו שלל את מעמד התושבות מלמעלה מ
-4,500 פלסטינים תושבי ירושלים המזרחית, מהם 89 קטינים.
עורכת הדין ליאורה בכור, מהמוקד להגנת הפרט: "משרד הפנים מנהל מאבק על עתידה הדמוגרפי של ירושלים על גבם של ילדים צעירים ומשפחותיהם. משרד הפנים פירש את התיקון לחוק, שתכליתו הומניטארית, והפך אותו לקרדום למניעת תושבות קבע מילדים רבים ככל שיוכל. המוקד מביע תקווה שבית המשפט העליון יתערב לתיקון העוול".
לקריאת חומר רקע על המקרה של משפחת סרור,
כאן 
