המוקד להגנת הפרט
פנה לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים שבמשרד הפנים, בבקשה להסדיר את מעמדה של אזרחית ירדנית המתגוררת בירושלים מאז שנת 2000, ושל בתה הקטנה. מדובר במקרה קשה של אלימות בתוך המשפחה. הבעל מסרב להסדיר את מעמד האשה בישראל כחלק מהתעמרותו בה, ומסרב לרשום את הבת כתושבת ישראל.
האשה עברה להתגורר בירושלים לאחר נישואיה לתושב ירושלים המזרחית. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים, אולם רק שניים מהם נרשמו במרשם האוכלוסין. הבת הקטנה, שנולדה עם מחלה קשה ותלויה בטיפולים רפואיים, נותרה ללא מעמד שכן אביה מסרב לרשום אותה במרשם, על מנת להעניש את אמה. האשה שוהה כיום בישראל ללא מעמד חוקי – מאחר שבעלה מסרב לפנות למשרד הפנים ולהסדיר את מעמדה בהליך של איחוד משפחות – וללא תעודה מזהה, שכן מסמכיה מוחזקים בידי חמיה, כשליחו של בעלה.
אחרי שנים של אלימות והתעללות מצד בעלה, שלא נחסכה גם מילדיה, ולאחר אירוע קשה במיוחד באוקטובר 2010, במהלכו היכו אותה חמיה ובעלה ופצעו אותה, אזרה האשה אומץ, פנתה למשטרה והגישה תלונה נגד הבעל. בסיוע לשכת הרווחה הופנו היא וילדיה למקלט לנשים מוכות ולאחר חודש וחצי שם יצאה עם הילדים ושכרה דירה. בשל מחלתה של הבת, הנזקקת לטיפול רפואי פעם בשבועיים, הועברה הבת למשמורתם של הורי הבעל. מכיוון שלאשה אין מעמד ואין תעודה מזהה, היא אינה יכולה לקחת את הילדה לבית החולים לטיפולים ואף אינה רשאית לעבוד על מנת לממן את הטיפולים. האשה הסכימה בלב כבד להעביר את האפוטרופסות על הילדה הקטנה לחמיה, שכן היא מודעת למנהגו להכות את הילדה.
הבעל נעצר ונכלא, אך המשיך לשגר מסרים מאיימים לאשה. חרף זכויותיה של האישה על פי חוק, רשויות המדינה לא עדכנו אותה כראוי בהתפתחויות בהליך המשפטי כנגד הבעל. לא נאמר לה כי הוגש כתב אישום נגדו, לא נמסר לה מה נפסק בהליך ומהו העונש שנגזר עליו. האשה גילתה בהפתעה את תאריך שחרורו של הבעל מהכלא ומיהרה לפנות לבית משפט לענייני משפחה, על מנת להוציא נגדו צו הגנה זמני על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, מחשש שישוב ויפגע בה ובילדים.
לבני זוג זרים של ישראלים אין זכות עצמאית להסדיר את מעמדם בישראל. הזכות מוקנית לבן הזוג הישראלי, אשר נדרש לפנות למשרד הפנים בבקשה לאיחוד משפחות. כאשר מעמדה של אשה תלוי בנכונותו של הגבר, המפגין כלפיה אלימות, נוצר נדבך נוסף במערכת יחסים של שליטה ואלימות. במשרד הפנים קיים נוהל שעניינו הפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד לבני זוג כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי. הנוהל מתייחס לנשים שכבר החלו בהליך המדורג להסדרת מעמדן בישראל ונועד לאפשר לבת הזוג הזרה לקבל מעמד עצמאי, ללא תלות בבן הזוג הישראלי האלים.
במקרה שלפנינו, האשה אינה עומדת בתנאים ה"יבשים" של הנוהל, שכן היא מעולם לא החלה בהליך המדורג של איחוד משפחות. אולם, המוקד מבקש מהוועדה הבינמשרדית להכיר בעובדה כי האשה עומדת בכל התנאים המהותיים של הנוהל, וכי מתן מעמד במקרה זה ישרת את התכלית לשמה אימץ משרד הפנים את הנוהל. המוקד טוען כי על משרד הפנים להכיר במצבה הקשה במיוחד, בהיותה אשה מוכה שהיא גם נתינה זרה, שבמסגרת ההתעללות בה בודד אותה בעלה ומנע ממנה מעמד בישראל.
"אל לה למדינת ישראל לתת יד לאלימות של הבעל נגד אשתו, בנותנה לו 'כלי נשק' בדמות הסירוב להסדיר את מעמדה. [...] אל לה למדינת ישראל לשתף פעולה עם האלימות, ולדרוש מן האשה עמידה בתנאים שלא היו בשליטתה, אלא היו גלגול נוסף של אלימות בעלה נגדה." כך נכתב בפניית המוקד להגנת הפרט למשרד הפנים.
