המוקד להגנת הפרט פנה באוגוסט 2010 למתאם פעולות הממשלה בשטחים לפי חוק חופש המידע, בנושא "הקפאת" רישום במרשם האוכלוסין של השטחים הכבושים. למרות החוק המחייב את הרשות להשיב לבקשה תוך 30 יום לכל היותר, ועל אף תזכורות רבות שנשלחו, תשובת הצבא לא הגיעה גם לאחר למעלה מחצי שנה. לפיכך נאלץ המוקד לפנות לבית המשפט ב
עתירה מינהלית, להורות לצבא למסור את המידע המבוקש.
ביום 30.3.2011 התקבלה במוקד
תשובה מלשכת היועץ המשפטי לגדה המערבית. הצבא מתייחס בתשובתו למה שהוא מכנה 'סטאטוס חל"ת' – חדל להיות תושב – שניתן לתושבים פלסטינים שיצאו מהגדה המערבית עד שנת 1994 "ולא שבו, מכיוון שהעתיקו את מרכז חייהם לחו"ל".
על פי הנוהל הצבאי, עד שנת 1994, תושב הגדה שביקש לצאת לחו"ל הפקיד את תעודת הזהות שלו במעבר הגבול וקיבל "כרטיס יוצא". כרטיס זה היה תקף ל-3 שנים. ישראל ראתה בתושב שלא חזר בפרק זמן זה, כמי שהעתיק את מרכז חייו לחו"ל והעבירה אותו ברישומיה ל'סטאטוס חל"ת', כלומר שללה את תושבותו. למעט חריגים, ישראל לא מאפשרת למי ש"איחר לחזור" לשוב ולקבל מעמד בשטחים הכבושים.
באמצעות נוהל טכני זה, שללה ישראל את התושבות של למעלה מעשירית מאוכלוסיית הגדה המערבית – מאה וארבעים אלף פלסטינים נותרו חסרי מעמד במולדתם, רק משום שעזבו את השטחים לתקופה של שלוש שנים.המוקד מציין כי מדובר בנוהל שרירותי, העומד בניגוד לחוק הבינלאומי ומפר את זכותם של תושבים מוגנים לחיות במולדתם. המוקד קורא לישראל להשיב לכל אותם פלסטינים שמעמדם נשלל באופן זה את תושבותם בשטחים, ולאפשר להם ולבני משפחותיהם לשוב לבתיהם בגדה המערבית. 
