בשנת 1967 כבשה ישראל את ירושלים המזרחית וסיפחה אותה לשטחה. הפלסטינים המתגוררים בה קיבלו מעמד של תושבי ישראל. מתוקף מעמדם זה זכאים תושבי ירושלים המזרחית לקבל את מלוא הזכויות הסוציאליות שמעניק המוסד לביטוח לאומי (מל"ל) לתושבי ישראל, ובכלל זה גם קצבאות נכות.
למרות שרבים מתושבי ירושלים המזרחית אינם שולטים בעברית, הרי הוועדות המכונסות על ידי המל"ל כדי לקבוע את זכאותם לקצבאות, מתנהלות כמעט תמיד בשפה העברית. המל"ל אמנם מאפשר למבקשים להביא מתרגם מטעמם, אך פתרון זה לא נמצא יעיל: במרבית המקרים המלווה הוא מתרגם בלתי מיומן שאינו שולט בשתי השפות – לא כל שכן במונחים רפואיים – ולא פעם גורם תרגום-מתווך זה לחוסר הבנה ובלבול. הפגיעה הנגרמת בשל המחסום הלשוני באה לידי ביטוי באופן חריף במיוחד במקרה של תושבי ירושלים המזרחית, שכן מדובר באוכלוסייה מוחלשת ממילא, אשר רבים בה נסמכים על קצבאות הביטוח הלאומי.
ביום 29.3.2012
פנה המוקד להגנת הפרט למל"ל, בבקשה להנגיש את הוועדות הרפואיות לתושבי ירושלים המזרחית על ידי צירוף מתרגם מוסמך מטעם המל"ל לוועדות. הבקשה נשלחה בשם הפורום לפיתוח שירותי בריאות הנפש בירושלים המזרחית – המורכב משורה ארוכה של ארגוני החברה האזרחית, לצד מוסדות קהילתיים ופעילים מקומיים.
הפורום טוען, כי כינוס הוועדות הרפואיות בשפה שאינה מובנת למבקשים פוגע בזכותם של תושבי ירושלים המזרחית לביטחון סוציאלי, כמו גם בזכותם לכבוד ולשוויון. פגיעה זו מקבלת משנה תוקף נוכח העובדה שהשפה הערבית היא שפה רשמית בישראל, אשר חובה לאפשר את השימוש בה במסגרת מוסדות המדינה השונים. לאור כל זאת, מתבקש המוסד לביטוח לאומי לדאוג להנגשת הוועדות הרפואיות לתושבי ירושלים המזרחית בהקדם.
