במהלך הטיפול בעניינם של פלסטינים מהשטחים הכבושים, המצויים בהליך לאיחוד משפחות עם בני זוג תושבי ירושלים המזרחית, נתקל המוקד להגנת הפרט בתופעה חמורה: בנקים בישראל מסרבים באופן גורף לאפשר לפלסטינים, החיים בישראל משך שנים באופן חוקי, לפתוח חשבון בנק. חשוב להדגיש: מדובר בסירוב גורף, שנעשה ללא בדיקה פרטנית, ונובע אך ורק מזהותם של המבקשים – בעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית.
קשה לדמיין חיים מודרניים ללא חשבון בנק. תשלום חשבונות חודשיים, משכורות וכל פעולה פיננסית יומיומית – כל אלה הופכים מסורבלים ולא יעילים ללא חשבון בנק פעיל. בהקשר זה, יש לציין כי רק לאחרונה, במסגרת עתירה של המוקד,
הודיעה המדינה כי היתרי שהייה בישראל של פלסטינים, שהונפקו מכוח הליך לאיחוד משפחות, יהוו גם היתרי עבודה, כך שהמחזיקים בהם יוכלו לעבוד בישראל, הן כעצמאים והן כשכירים. בנוסף לכך, המדינה מתנה מתן חלק מהשירותים הסוציאליים לפלסטינים השוהים בישראל במסגרת הליך לאיחוד משפחות, בקיומו של חשבון בנק. העוול מתחדד עוד יותר כיוון שהבנקים, כולל בנק הדואר, מאפשרים לכל תושב חוץ, לרבות עובדים זרים, לפתוח חשבון בנק ללא שום הגבלה.
המדיניות המפלה של הבנקים נעשית ללא בסיס חוקי ובניגוד לחוק איסור הפליה במוצרים ושירותים ולהוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981. לפי חוק הבנקאות, הסירוב של בנק ישראלי לפתוח חשבון צריך להתבסס על בדיקה פרטנית של המבקש, לרבות יכולת העמידה בתנאי ההסכם לניהול חשבון בנק. לפי התקנות של בנק הדואר, הבנק מחויב לתת שירותים כספיים לכלל הציבור במדינה. מעבר לכך, על בנק הדואר מוטלת חובה מוגברת לנהוג בשוויון ובכבוד כלפי לקוחותיו, ללא אפליה על רקע לאום, שכן הוא מחויב לעקרונות ולכללי המשפט הציבורי וזאת עקב היותו חברה בת של דואר ישראל.
המוקד להגנת הפרט פנה אל
המפקח על הבנקים ואל
מנכ"ל בנק הדואר בדרישה להורות על שינוי מיידי של המדיניות המפלה או, לחלופין, להסביר על פי אילו הוראות חוק או נהלים פועלים הבנקים כאשר אינם מאפשרים לפלסטינים להימנות על לקוחותיהם.
