בעבר נתקלו פלסטינים המחזיקים בהיתרי שהייה בישראל במסגרת הליך לאיחוד משפחות (אחמ"ש) בקושי רב במציאת עבודה, שכן, על היתר השהייה שבידיהם הוטבע הכיתוב "היתר זה אינו מהווה אישור לעבודה בישראל". כדי להשיג היתר עבודה בישראל היה עליהם לפתוח בהליך מסורבל של קבלת היתר כניסה לישראל – אף על פי שהם מתגוררים בישראל כדין – ומעסיקיהם נדרשו להגיש בקשה להעסקתם.
בינואר 2013, בעקבות
עתירה שהגיש המוקד להגנת הפרט (בג"ץ 6615/11 – סלהב ואח' נ' שר הפנים ואח'), שינתה ישראל את נוסח היתרי השהייה שמקבלים פלסטינים שבקשתם לאחמ"ש אושרה; מאז, מוטבע על צדו הקדמי של היתר השהייה שבידם הכיתוב: "היתר זה מאפשר עבודה במדינת ישראל", והם רשאים לעבוד ולהתפרנס בישראל ללא כל הליך נוסף. המדינה אף התחייבה, במסגרת העתירה, לקבוע ולפרסם נהלים והנחיות לצורך יישום ההסדר שהושג, תוך תיאום בין הרשויות השונות, אולם שנה חלפה ממועד כניסתו של ההסדר לתוקף ונהלים – אין.
ביום 20.1.2014
פנה המוקד לפרקליטות המדינה, בדרישה לקבל לידיו העתק מהנהלים וההנחיות שהובטחו במסגרת בג"ץ סלהב. המוקד ציין, כי פונים אליו מעסיקים רבים וארגוני עובדים, אשר מלינים על היעדר אפשרות להנפיק תלושי שכר לעובדים פלסטינים המחזיקים בהיתרי שהייה בישראל מכוח הליך לאחמ"ש, בשל חוסר התאמה של תוכנות השכר השונות להסדר החדש. עוד ציין המוקד, כי לא ברור למעסיקים כיצד יש לנכות בשמו של העובד הפלסטיני תשלומים לביטוח לאומי ולרשויות המס, כאשר הדבר לא נעשה דרך מדור התשלומים במשרד הפנים, כפי שהיה נהוג בעבר. המוקד הדגיש, כי כתוצאה מאי פרסום הנחיות ברורות למעסיקים, נוצר מצב לפיו במקום להקל על העסקתם של פלסטינים המצויים בהליך לאחמ"ש ולסייע בהשתלבותם בשוק העבודה הישראלי, מעסיקים פוטנציאלים נרתעים מלהעסיקם כיוון שאינם יודעים כיצד להתמודד עם תשלום שכרם.
בעקבות פניית המוקד, פרסם משרד הפנים
נוהל, שכותרתו "העסקת עובדים פלשתינאים המתגוררים בישראל במסגרת איחוד משפחות". אולם, עיון חטוף בנוהל מגלה, כי הוא מנוסח בכלליות ואינו מבהיר באופן מפורש כיצד על ציבור המעסיקים לנהוג בנושא העסקתם של אנשים המשתייכים לקבוצת אוכלוסייה זו.
לאור זאת, פנה המוקד ביום 19.5.2014 ב
קדם בג"ץ לפרקליטות המדינה, בדרישה לקבוע ולהפיץ נוהל מסודר ואחיד בעניין, שיהא משותף לרשות המסים, למוסד לביטוח לאומי ולמשרד הפנים. עוד דרש המוקד, כי רשות המסים תוציא מלפניה הנחיה מפורשת וברורה, הן לציבור המעסיקים והן לממונים על מערכות השכר, לפיה מעסיקיהם של פלסטינים המחזיקים בהיתר שהייה בישראל מכוח הליך לאחמ"ש, אינם חייבים בתשלום ההיטל שחל על העסקת עובדים זרים.
בהקשר זה הסביר המוקד, כי במערכות הממוחשבות לחישוב שכר, מוגדרים פלסטינים המצויים בהליך לאחמ"ש בישראל כ"עובדים זרים", ולפיכך נדרשים מעסיקיהם, באופן אוטומטי, לשלם "היטל עובד זר" – בגובה 20% משכרו של העובד – בגין העסקתם; זאת, על אף שאין מדובר באנשים שהגיעו לישראל לצורך עבודה ולפרק זמן מוגבל, כי אם באנשים שבחרו להשתקע בישראל לצד בני זוגם וילדיהם, ומקיימים בה מרכז חיים רציף. כתוצאה מההגדרה השגויה, הבהיר המוקד, העסקתם של פלסטינים המצויים בהליך לאחמ"ש הופכת יקרה ולא אטרקטיבית למעסיקים, דבר הפוגע באופן אנוש בסיכוייהם למצוא עבודה ומרוקן מתוכן את ההסדר שהושג במסגרת בג"ץ סלהב.
משלא התקבל מענה מהפרקליטות,
פנה המוקד ביום 15.9.2014 ישירות לרשות המסים בישראל, ודרש לעדכן את מערכות השכר, כך שניתן יהיה לקבל באמצעותן פטור מתשלום היטל עובד זר בהתאם לסוג האשרה בה מחזיק העובד.
