במסגרת עתירה לבג"ץ התחייבה המדינה להקל על העסקתם של פלסטינים המצויים בהליך לאיחוד משפחות בישראל: כעת מתברר כי מעסיקיהם יחויבו בתשלום היטל בגין העסקת "עובד זר"

בינואר 2013, בעקבות עתירת המוקד להגנת הפרט (בג"ץ 6615/11 – סלהב ואח' נ' שר הפנים ואח'), נקבע כי היתר שהייה בישראל, הניתן לתושבי השטחים הכבושים שבקשתם לאיחוד משפחות (אחמ"ש) אושרה על ידי שר הפנים, יהווה גם היתר עבודה. שינוי זה אמור היה להקל על השתלבותם של פלסטינים, המצויים בישראל בהליך לאיחוד משפחות, בשוק העבודה הישראלי ולעודד מעסיקים ישראלים להעסיקם, אולם בפועל, לא כך הדבר.

במערכות הממוחשבות לחישוב שכר, מוגדרים פלסטינים המחזיקים בהיתרי שהייה בישראל מכוח הליך לאחמ"ש כ"עובדים זרים", ולפיכך נדרשים מעסיקיהם, באופן אוטומטי, לשלם "היטל עובד זר" – בגובה 20% משכרו של העובד – בגין העסקתם. כתוצאה מכך, העסקתם של המחזיקים בהיתרים אלה הופכת יקרה ולא אטרקטיבית למעסיקים, דבר הפוגע באופן אנוש בסיכוייהם למצוא עבודה ומרוקן מתוכן את ההסדר שהושג במסגרת בג"ץ סלהב.

אי לכך, פנה המוקד ביום 15.9.2014 לרשות המסים בישראל, ודרש לעדכן את מערכות השכר, כך שניתן יהיה לקבל באמצעותן פטור מתשלום היטל עובד זר לבעלי היתר שהייה בישראל מכוח הליך לאחמ"ש. המוקד הדגיש, כי תכליתו של ההיטל – יצירת תמריץ שלילי להעסקת עובדים זרים – עומדת בסתירה לרציונל שבבסיס התחייבות המדינה בבג"ץ, וציין, לשם השוואה, כי מעסיקיהם של פלסטינים מן השטחים, המחזיקים בהיתרים לעבודה בישראל ותו לא, אינם חייבים בתשלום היטל זה.

ביום 29.10.2014 התקבלה תשובת רשות המסים, לפיה "עובד פלשתינאי באחמ"ש עונה על הגדרת "עובד זר" לפי סעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991", ולפיכך, "על מעסיקו... חלה חובת תשלום היטל בגין העסקת עובדים זרים".

המוקד להגנת הפרט מתנגד נחרצות להחלטה מקוממת ובלתי סבירה זו, ומתכוון לפעול לביטולה. כזכור, אין מדובר באנשים שהגיעו לישראל לצורך עבודה ולפרק זמן מוגבל, כי אם באנשים שבחרו להשתקע בישראל לצד בני זוגם וילדיהם, ומקיימים בה מרכז חיים רציף. אילולא חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), מרביתם היו מקבלים כבר מעמד אזרחי בישראל. לא ברור, אם כן, מדוע מתעקשת המדינה להדירם ממעגל התעסוקה ולהופכם לנטל על רשויות הרווחה, בעל כורחם.