ארגוני זכויות אדם בעתירה לבג"ץ נגד החוק להאכלה בכפייה של אסירים פלסטינים שובתי רעב: "חוק שמטרתו שבירת שביתת הרעב והשתקת מחאתם" המוקד להגנת הפרט
عر EN
כפתור חיפוש
תמונה ללא תיאור
07.09.2015
ארגוני זכויות אדם בעתירה לבג"ץ נגד החוק להאכלה בכפייה של אסירים פלסטינים שובתי רעב: "חוק שמטרתו שבירת שביתת הרעב והשתקת מחאתם"
ארגוני זכויות אדם בעתירה לבג"ץ נגד החוק להאכלה בכפייה של אסירים פלסטינים שובתי רעב: "חוק שמטרתו שבירת שביתת הרעב והשתקת מחאתם"
ביום 6.9.2015 הגישו ארבעה ארגוני זכויות אדם, ביניהם רופאים לזכויות אדם המוקד להגנת הפרט, עתירה לבג"ץ, לביטול התיקון לפקודת שב"ס, "מניעת נזקי שביתת רעב", שאושר לאחרונה בכנסת. בעתירה טוענים הארגונים, כי התיקון שם עצמו כחקיקה שעניינה הצלת חיי אדם השובת רעב, אולם מהותו שבירת שביתות הרעב של אסירים והשתקת מחאתם.

כמו כן טוענים הארגונים, כי התיקון עומד בסתירה לחוק זכויות החולה, לאתיקה הרפואית ולחוק הבינ"ל – המסגרת החוקית והאתית לפיה פעלו הרופאים טרם חוּקק התיקון. יתרה מכך, התיקון יוצר נורמה רפואית נפרדת לאסירים פלסטינים, מאפשר קבלת החלטות טיפוליות רפואיות בכפוף לשיקולים ביטחוניים-פוליטיים ומקנה חסינות לאנשי הרפואה שיפעלו בניגוד למחויבותם האתית-רפואית כלפי מטופליהם. העתירה אף סוקרת בהרחבה מדוע האכלה בכפייה של שובתי רעב היא פרוצדורה המהווה יחס בלתי אנושי ומשפיל, העלולה להגיע לכדי עינויים, האסורים לפי המשפט הישראלי והבינלאומי.

העתירה הוגשה בהמשך למאבק ארוך אותו מנהלים הארגונים, בראשם רופאים לזכויות אדם, עוד משלביה הראשונים של הצעת החוק, שביקשה לעשות שימוש פסול ברופאים כדי שנציגי המדינה לא ייאלצו להידבר עם שובתי הרעב. שביתות הרעב של הכלואים הפלסטינים נועדו למחות כנגד מדיניות ופרקטיקות שרירותיות ופוגעניות שמפעילה ממשלת ישראל (בראשן המעצר המינהלי). בזמן שביתת הרעב של מחמד עלאן, עמדה הקהילה הרפואית בישראל במבחן והוכיחה כי היא תפעל על פי האתיקה הרפואית חרף החקיקה הפסולה. אולם כל עוד החוק קיים, הוא ימשיך ויהווה איום על הקהילה הרפואית בישראל ועל ראשיהם של אסירים שובתי רעב, בהווה ובעתיד.

הדפסה הדפסה
שיתוף
ביום 6.9.2015 הגישו ארבעה ארגוני זכויות אדם, ביניהם רופאים לזכויות אדם המוקד להגנת הפרט, עתירה לבג"ץ, לביטול התיקון לפקודת שב"ס, "מניעת נזקי שביתת רעב", שאושר לאחרונה בכנסת. בעתירה טוענים הארגונים, כי התיקון שם עצמו כחקיקה שעניינה הצלת חיי אדם השובת רעב, אולם מהותו שבירת שביתות הרעב של אסירים והשתקת מחאתם.

כמו כן טוענים הארגונים, כי התיקון עומד בסתירה לחוק זכויות החולה, לאתיקה הרפואית ולחוק הבינ"ל – המסגרת החוקית והאתית לפיה פעלו הרופאים טרם חוּקק התיקון. יתרה מכך, התיקון יוצר נורמה רפואית נפרדת לאסירים פלסטינים, מאפשר קבלת החלטות טיפוליות רפואיות בכפוף לשיקולים ביטחוניים-פוליטיים ומקנה חסינות לאנשי הרפואה שיפעלו בניגוד למחויבותם האתית-רפואית כלפי מטופליהם. העתירה אף סוקרת בהרחבה מדוע האכלה בכפייה של שובתי רעב היא פרוצדורה המהווה יחס בלתי אנושי ומשפיל, העלולה להגיע לכדי עינויים, האסורים לפי המשפט הישראלי והבינלאומי.

העתירה הוגשה בהמשך למאבק ארוך אותו מנהלים הארגונים, בראשם רופאים לזכויות אדם, עוד משלביה הראשונים של הצעת החוק, שביקשה לעשות שימוש פסול ברופאים כדי שנציגי המדינה לא ייאלצו להידבר עם שובתי הרעב. שביתות הרעב של הכלואים הפלסטינים נועדו למחות כנגד מדיניות ופרקטיקות שרירותיות ופוגעניות שמפעילה ממשלת ישראל (בראשן המעצר המינהלי). בזמן שביתת הרעב של מחמד עלאן, עמדה הקהילה הרפואית בישראל במבחן והוכיחה כי היא תפעל על פי האתיקה הרפואית חרף החקיקה הפסולה. אולם כל עוד החוק קיים, הוא ימשיך ויהווה איום על הקהילה הרפואית בישראל ועל ראשיהם של אסירים שובתי רעב, בהווה ובעתיד.

משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות