מדי שנה מונעת ישראל מאלפי פלסטינים לצאת מהגדה המערבית לחו"ל בטענות של "מניעה ביטחונית". פעמים רבות מוסרת המניעה כליל בעקבות התכתבות מינהלית עם הרשויות או בעקבות הגשת עתירה לבג"ץ. במקרים מסוימים ממשיך הצבא לעמוד על המניעה גם לאחר הפנייה לערכאות, ומתְנה את היציאה לחו"ל בחתימה על התחייבות שלא לפגוע בביטחונה של ישראל בעת השהות בחו"ל, או שלא לשוב לשטחים משך תקופה ארוכה – לעתים עד חמש שנים. במקרים אחרים מתיר הצבא את היציאה לחו"ל לפרק זמן קצר – שעות או ימים ספורים. אלא שלאחרונה הצבא אינו מסתפק עוד בהגבלות האמורות, ודורש מפלסטינים המסוּוגים על ידו כ"מנועים ביטחוניים" גם ערבות כספית בסכומים גבוהים, כתנאי למימוש זכותם לצאת לחו"ל.
ביום 17.8.2015 עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ, להורות לצבא להתיר את יציאתו של תושב חברון לירדן, ומשם למכה שבסעודיה, כדי שיוכל לקיים את מצוות החאג'.
ביום 2.9.2015 התקבל במוקד
מכתב מפרקליטות המדינה בעניינו של האיש, בו נטען כי "העותר הוא פעיל חמאס המעורב בפעילות חמאס, אשר יציאתו תסכן את ביטחון האיזור". עם זאת נכתב, כי גורמי הביטחון מוכנים לאפשר לאיש לצאת לחו"ל, בתנאי שיחתום על התחייבות "להימנע מעיסוק בטרור או בכספי טרור" ויפקיד ערבות כספית בסך 15,000 ₪, "אשר תחולט במקרה שעד חודשיים לאחר חזרת העותר לאיזור מחו"ל יהיה מידע שיצביע על כך שהפר את התחייבותו האמורה". המוקד מחה על כך בתוקף, ואף הדגיש, במסגרת הדיון שנערך בבג"ץ, כי זו הפעם הראשונה בה הוא נתקל בדרישה להפקדת כסף כערובה להתחייבות ערטילאית, שלא להפר את החוק. השופטים, מצדם, הבהירו כי הם אינם רואים בהצעת המדינה כל פגם והורו על מחיקת העתירה.
כשבועיים קודם לכן, ביום 18.8.2015, הוטלה
ערבות בסך 10,000 ₪ על רופא פלסטיני, מחברון גם הוא, שביקש ללוות את אחיו להשתלת לב בצרפת.
הסמיכות בין שני המקרים מעלה חשש כבד, שמא מדובר בפרקטיקה חדשה של המדינה, שנועדה להעמיק את הפגיעה בזכותם של תושבי השטחים הכבושים לצאת את ארצם. פלסטינים אשר לא יוכלו לעמוד בתשלום הערבות הנדרשת, ייאלצו לוותר על היציאה לחו"ל ולא יזכו לממש זכויות אדם בסיסיות הנגזרות ממנה, כגון הזכות לבריאות, לחיי משפחה, לחינוך, לפרנסה ולחופש הדת והפולחן.
