ביום 21.10.2015 התקיים בבג"ץ
דיון בעתירה שהגיש המוקד להגנת הפרט, להורות לצבא לבטל צו הריסה עונשית שהוּצא לבית מגורים במחנה הפליטים עסכר שבשכם. צו ההריסה הוּצא כנגד דירת משפחתו של צעיר, החשוד בביצוע פיגוע דקירה בנובמבר 2014 בתל אביב. בדירה, השוכנת בקומת הקרקע של מבנה מגורים דו-קומתי, התגורר הצעיר יחד עם הוריו וחמשת אחיו.
בהשגה שנשלחה עוד קודם לכן לצבא, כנגד הצו על הריסת הדירה, הזכיר המוקד כי נהוג במקרה של רווק המתגורר בבית הוריו, להרוס או לאטום רק את חדר מגוריו ולא את כל הדירה. בתשובה להשגה נמסר, כי לצורך הרתעה אין די בהריסת חדר אחד וכך נותרה המדינה בעמדתה – להרוס את הדירה כולה.
במהלך הדיון הקצרצר מתחו השופטים ביקורת על התנהלות המדינה, אשר הוציאה את צו ההריסה בשיהוי ניכר, כשנה לאחר הפיגוע. לאור זאת, פנה השופט רובינשטיין לנציגי המדינה, על דעת השופטים כולם, והמליץ בפניהם כי המדינה תשקול לצמצם את היקף הצו, במקום להרוס את הדירה כולה: "חשבנו במישור הקונקרטי שבתיק הזה מוצע לכם לשקול משהו יותר מידתי... אנחנו אומרים לצמצם את התוצאה בצורה זו או אחרת". נציגי המדינה ביקשו מבית המשפט ארכה להתייעצות.
ביום 28.10.2015 מסרה המדינה את
הודעתה, לפיה "יש מקום להורות על החרמה והריסת הדירה בקומת הקרקע של המבנה מושא העתירה" – זאת בניגוד גמור להמלצת השופטים. המדינה שבה והצהירה בתשובתה על עמדתה, לפיה "הריסה חלקית של דירת המחבל לא תגשים באופן מיטבי את התכלית ההרתעתית העומדת בבסיס התקנה, ומשכך אין מקום להסתפק בה". נימוק אחר שהעלתה המדינה הוא, כי מבחינה אופרטיבית, לא ניתן לממש את הצו באופן חלקי – בדרך של אטימה, חלקית או מלאה – "בלא שיהיו לכך השלכות ביטחוניות וסביבתיות בשטח מחנה הפליטים עסכר".
ביום 29.10.2015
החליט בית המשפט על הוצאת צו על תנאי בעתירה וקבע, כי על המדינה להשיב לעניין הריסת חלק מן הדירה – גם לאור השיהוי בהוצאת צו ההריסה – תוך לא יאוחר משבעה ימים. הדיון ייקבע בסמוך לתשובה.
