ביום 15.6.2015, עת אישרה הכנסת את הארכת תוקפו של
חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת השעה) בפעם השש-עשרה(!), אושרה גם הסמכתה של ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים, אשר תדון בכל בקשה עתידית להארכת תוקף החוק קודם הבאתה בפני המליאה. הוועדה המשותפת רשאית להמליץ למליאת הכנסת על אישור הבקשה, דחייתה או אישורה לתקופה שונה מזו המוצעת על ידי הממשלה. ועדה זו עתידה להתכנס לראשונה ביום 1.6.2016, כדי לדון באפשרות הארכתו של החוק לתקופה נוספת.
ביום 30.5.2016 שיגר המוקד להגנת הפרט
מכתב לחברי הוועדה, בו הוא שב ומדגיש את עמדתו, לפיה חוק האזרחות והכניסה לישראל אינו חוקתי ודינו להתבטל. המוקד הטעים, כי החוק פוגע דווקא בילדים ובמי שנמצא במצב הומניטארי קשה ופירט את הפעמים הלא מעטות בהן מתח בית המשפט ביקורת על המדינה והנחה את המחוקק לחדול מהמדיניות הגורפת של הקפאת ההליכים לאיחוד משפחות.
בד בבד הודגש במכתב, כי הואיל ולא נראה שלעת הזו בכוונת המחוקק לבטל את החוק, הרי שבבחינת הרע במיעוטו, על חברי הוועדה לכל הפחות להתנות את הארכת תוקפו בהכנסת השינויים הבאים:
- החרגת ילדיהם של תושבי ירושלים המזרחית מתחולת החוק – המוקד סבור, כי יש לקבוע כי ילד שהחוק חל עליו ושהסדרת מעמדו בישראל התבקשה לאחר הגיעו לגיל 14, יקבל מעמד של תושב ארעי בישראל, תחת היתר השהייה המתחדש הניתן לו כיום. המוקד הסביר, כי מעמד זה יקנה לאותם ילדים זכויות סוציאליות בסיסיות, הנחוצות לרווחתו של כל ילד באשר הוא, ומאידך לא יפגע בתכליתו הביטחונית לכאורה של החוק, שהרי מדובר במעמד שיש לחדשו מדי שנה בשנה, בכפוף לבדיקות ביטחוניות מקיפות.
- ביטול התנאי המפלה הקבוע בחוק, לפיו רק מי שיש לו בן משפחה השוהה כדין בישראל רשאי לפנות לוועדה ההומניטארית, האמונה על מתן סעד במקרה של מצוקות רפואיות או מצבי חיים משבריים כמו אלמנוּת או גירושין.
- הורדת גיל הזכאות להגשת בקשות לאיחוד משפחות עם בני זוג מהשטחים הכבושים – העומד כיום על 25 לנשים ו-35 לגברים – באופן שיתאם את מציאות החיים של האוכלוסייה הפלסטינית, הנוהגת להינשא בגילאים מוקדמים יחסית. המוקד ציין, כי כתוצאה ממגבלת הגיל הקבועה בחוק, נאלצות משפחות רבות לחיות בנפרד או להקים תא משפחתי מחוץ לישראל.
