המוקד להגנת הפרט - פלסטיני החי בישראל שנים רבות ומגדל לבדו את ארבעת ילדיו, עומד בפני גירוש. המוקד לבג"ץ: לא יעלה על הדעת שמקרים הומניטאריים ייפלו בין הכיסאות הביורוקרטיים ובני אדם במצוקה ישלמו את המחיר
חזרה לעמוד הקודם
07.02.2017

פלסטיני החי בישראל שנים רבות ומגדל לבדו את ארבעת ילדיו, עומד בפני גירוש. המוקד לבג"ץ: לא יעלה על הדעת שמקרים הומניטאריים ייפלו בין הכיסאות הביורוקרטיים ובני אדם במצוקה ישלמו את המחיר

אב לארבעה קטינים, שהם תושבי ירושלים המזרחית, אותם הוא מגדל ומפרנס לבדו, מתגורר כדין בישראל מזה שנים רבות במסגרת הליך לאיחוד משפחות. האיש, במקור תושב הגדה המערבית, מחזיק במעמד ארעי בישראל מאז שנת 2009, מכוח נישואיו לתושבת קבע. פירוק נישואיהם של בני הזוג ב-2015 הביא לצורך להסדיר את מעמדו בישראל של האב, שקיבל משמורת מלאה על ילדיו, כדי שיוכל להמשיך לחיות בישראל באופן חוקי, לטפל בילדיו ולפרנסם.

באוגוסט 2015 פנה המוקד להגנת הפרט בעניינו של האב לוועדה ההומניטארית, שבסמכותה להמליץ לשר הפנים על מתן מעמד בישראל לבני זוג של ישראלים, תושבי השטחים הכבושים, שאיבדו את מעמדם לאחר שנישואיהם לתושב/ת ישראל הסתיימו בשל גירושין, אלימות, או פטירה. במקביל, פנה המוקד למשרד הפנים, בבקשה להאריך את תוקף המעמד שהיה לאיש מכוח נישואיו (אשרת א/5) עד שתינתן החלטת הוועדה. משרד הפנים האריך את מעמדו של האב.

ואולם לאחרונה, כשפנה האיש פעם נוספת בבקשה להאריך את תוקף מעמדו – באין עדיין החלטה של הוועדה ההומניטארית בעניינו – דחה משרד הפנים את בקשתו בתואנה התמוהה, כי אין זה בסמכותו. ערר שהגיש המוקד נגד החלטת משרד הפנים נדחה אף הוא. האב המטופל בילדיו עומד עתה בפני סכנת גירוש, שכן מעמדו עתיד לפקוע ביום 9.2.2017.

ביום 7.2.2017 עתר המוקד לבג"ץ בדחיפות, להורות למשרד הפנים להאריך את תוקף מעמדו של האיש בישראל ולמנוע את גירושו, וכן להאריך את תוקף מעמדם של אחרים המצויים במצב דומה, כל עוד בקשתם לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים מתנהלת בוועדה ההומניטארית. המוקד הדגיש, כי סירובו של משרד הפנים להאריך את מעמדם בישראל של האב ושל פונים במצב דומה מחד, והסחבת בה נוקטת הוועדה ההומניטארית במענה על בקשות לקבלת מעמד מאידך, חושפים בני אדם במצוקה קשה לסכנת גירוש מביתם וניתוק ממשפחותיהם.

זאת ועוד. המוקד טען, כי מן הראוי "שלא ליטול מאדם את רישיון הישיבה שכבר ניתן לו, במיוחד כאשר האדם טוען לנסיבות הומניטאריות"; הגיון זה מנחה את הוועדה הבינמשרדית, המטפלת בבקשות דומות לאלו של הוועדה ההומניטארית, בהבדל אחד: היא אינה מטפלת בפלסטינים תושבי השטחים הכבושים. התנהלות זו, הבהיר המוקד, יש בה משום אפליה משוללת כל הצדקה!

בו ביום הורה בג"ץ למדינה להגיב על העתירה בתוך 30 יום וקבע, כי אם יהיה בכוונת המדינה לגרש את האב מישראל, עליה להודיע על כך לבית המשפט לפחות 72 שעות קודם לכן.