המוקד לבית הדין: פרשנות המוסד לביטוח לאומי לחוק הבטחת הכנסה אינה מתיישבת עם מטרת החוק ופוגעת בקטינים פלסטינים באופן בלתי מידתי המוקד להגנת הפרט
عر EN
כפתור חיפוש
תמונה ללא תיאור
15.06.2017
המוקד לבית הדין: פרשנות המוסד לביטוח לאומי לחוק הבטחת הכנסה אינה מתיישבת עם מטרת החוק ופוגעת בקטינים פלסטינים באופן בלתי מידתי
המוקד לבית הדין: פרשנות המוסד לביטוח לאומי לחוק הבטחת הכנסה אינה מתיישבת עם מטרת החוק ופוגעת בקטינים פלסטינים באופן בלתי מידתי
ביום 14.2.2011 פנה המוקד להגנת הפרט למוסד לביטוח לאומי (מל"ל), בעניינן של שתי קטינות מירושלים המזרחית, בנות לאב תושב ישראל, שהחל לרצות מאסר ימים ספורים קודם לכן, ולאם תושבת הגדה המערבית. המוקד דרש הבטחת הכנסה וקצבת ילדים בשם שתי הילדות, בהתבסס על התיקון לחוק הבטחת הכנסה, לפיו קטין להורה תושב ישראל המרצה מאסר (משך תקופה העולה על 30 יום), ולהורה שאינו תושב ישראל, עמו הוא מתגורר – זכאי להבטחת הכנסה.

ביום 24.2.2011 דחה מל"ל את הבקשה, בנימוק כי זכאות להבטחת הכנסה מותנית בתושבוּת רצופה במשך 24 חודשים לפחות של התובע טרם הגשת התביעה, ואילו הקטינות רשומות במשרד הפנים כתושבות רק למן פברואר 2011.

המוקד פנה שוב למל"ל וטען כי נפלה טעות בהחלטה, היות שתקופת התושבות בחוק מתייחסת להורה – ולא לקטין, ואביהן של הילדות רשום כתושב ישראל עוד משנת 2009. אולם המל"ל עמד בסירובו וטען, כי "הזכאות לגמלת הכנסה מותנית בתושבותו של התובע גמלה ולא של הורהו".

בעקבות זאת הגיש המוקד תביעה ביום 11.5.2011 לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, לקצבת ילדים מנובמבר 2010, אז הושם האב במעצר בית, ולהבטחת הכנסה עבור הקטינות במשך תקופת מאסרו של האב. המוקד טען, כי לא יעלה על הדעת שזכאותו של קטין להבטחת הכנסה, נוכח מאסר הורהו, תותנה בתושבות רצופה משך 24 חודשים של הקטין עצמו. תינוק מתחת לגיל שנתיים לא יהיה זכאי לגמלה על פי היגיון זה, ומכאן כי החקיקה מפלה ופוגענית. עוד הדגיש המוקד, כי שתי הקטינות הן ילידות ירושלים ומתגוררות בה כל חייהן, הן בנות לאב תושב, ואין להן כרגע הורה מפרנס; האופן בו מפרש המל"ל את החוק אינו מתיישב עם מטרת החוק ופוגע בילדות באופן בלתי מידתי.

בדיון שהתקיים ביום 28.5.2012 עלו שתי מחלוקות עיקריות בין הצדדים: הסוגייה העקרונית של מעמד התושבוּת של הקטינות במשרד הפנים לצרכי חוק הביטוח הלאומי/חוק הבטחת הכנסה; ושאלת חוקיותה של הדרישה לתושבות רצופה בת 24 חודשים של הקטינות, התובעות גמלת הבטחת הכנסה לעצמן. בהמשך ביקש המוקד לדחות את הדיון בסוגייה העקרונית עד למתן פסק דין בערעור אחר (עב"ל 13304-07-13), התלוי ועומד בבית הדין הארצי לעבודה, שעניינו זכאותם לביטוח בריאות ממלכתי של ילדים שטרם נרשמו במשרד הפנים, שרק אחד מהוריהם תושב ישראל.

ביום 5.8.2015 דחה בית הדין את התביעה וקבע, כי הילדות אינן זכאיות להבטחת הכנסה ולקצבת ילדים קודם למועד רישומן במשרד הפנים. לצד זאת, אימץ בית הדין את פרשנותו של המל"ל לחוק הבטחת הכנסה וקבע, כי הקטינות אינן זכאיות לקבל הבטחת הכנסה וקצבה בשל העובדה שלא עברו 24 חודשים בין מועד רישומן כתושבות למועד הגשת התביעה.

ביום 12.10.2015 ערער המוקד על פסק הדין בפני בית הדין הארצי לעבודה.

ביום 14.6.2017 החליט בית הדין כי הדיון בערעור יידחה עד לאחר מתן פסק דין בערעור (עב"ל 13304-07-13), העוסק בסוגייה עקרונית דומה.
הדפסה הדפסה
שיתוף
ביום 14.2.2011 פנה המוקד להגנת הפרט למוסד לביטוח לאומי (מל"ל), בעניינן של שתי קטינות מירושלים המזרחית, בנות לאב תושב ישראל, שהחל לרצות מאסר ימים ספורים קודם לכן, ולאם תושבת הגדה המערבית. המוקד דרש הבטחת הכנסה וקצבת ילדים בשם שתי הילדות, בהתבסס על התיקון לחוק הבטחת הכנסה, לפיו קטין להורה תושב ישראל המרצה מאסר (משך תקופה העולה על 30 יום), ולהורה שאינו תושב ישראל, עמו הוא מתגורר – זכאי להבטחת הכנסה.

ביום 24.2.2011 דחה מל"ל את הבקשה, בנימוק כי זכאות להבטחת הכנסה מותנית בתושבוּת רצופה במשך 24 חודשים לפחות של התובע טרם הגשת התביעה, ואילו הקטינות רשומות במשרד הפנים כתושבות רק למן פברואר 2011.

המוקד פנה שוב למל"ל וטען כי נפלה טעות בהחלטה, היות שתקופת התושבות בחוק מתייחסת להורה – ולא לקטין, ואביהן של הילדות רשום כתושב ישראל עוד משנת 2009. אולם המל"ל עמד בסירובו וטען, כי "הזכאות לגמלת הכנסה מותנית בתושבותו של התובע גמלה ולא של הורהו".

בעקבות זאת הגיש המוקד תביעה ביום 11.5.2011 לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, לקצבת ילדים מנובמבר 2010, אז הושם האב במעצר בית, ולהבטחת הכנסה עבור הקטינות במשך תקופת מאסרו של האב. המוקד טען, כי לא יעלה על הדעת שזכאותו של קטין להבטחת הכנסה, נוכח מאסר הורהו, תותנה בתושבות רצופה משך 24 חודשים של הקטין עצמו. תינוק מתחת לגיל שנתיים לא יהיה זכאי לגמלה על פי היגיון זה, ומכאן כי החקיקה מפלה ופוגענית. עוד הדגיש המוקד, כי שתי הקטינות הן ילידות ירושלים ומתגוררות בה כל חייהן, הן בנות לאב תושב, ואין להן כרגע הורה מפרנס; האופן בו מפרש המל"ל את החוק אינו מתיישב עם מטרת החוק ופוגע בילדות באופן בלתי מידתי.

בדיון שהתקיים ביום 28.5.2012 עלו שתי מחלוקות עיקריות בין הצדדים: הסוגייה העקרונית של מעמד התושבוּת של הקטינות במשרד הפנים לצרכי חוק הביטוח הלאומי/חוק הבטחת הכנסה; ושאלת חוקיותה של הדרישה לתושבות רצופה בת 24 חודשים של הקטינות, התובעות גמלת הבטחת הכנסה לעצמן. בהמשך ביקש המוקד לדחות את הדיון בסוגייה העקרונית עד למתן פסק דין בערעור אחר (עב"ל 13304-07-13), התלוי ועומד בבית הדין הארצי לעבודה, שעניינו זכאותם לביטוח בריאות ממלכתי של ילדים שטרם נרשמו במשרד הפנים, שרק אחד מהוריהם תושב ישראל.

ביום 5.8.2015 דחה בית הדין את התביעה וקבע, כי הילדות אינן זכאיות להבטחת הכנסה ולקצבת ילדים קודם למועד רישומן במשרד הפנים. לצד זאת, אימץ בית הדין את פרשנותו של המל"ל לחוק הבטחת הכנסה וקבע, כי הקטינות אינן זכאיות לקבל הבטחת הכנסה וקצבה בשל העובדה שלא עברו 24 חודשים בין מועד רישומן כתושבות למועד הגשת התביעה.

ביום 12.10.2015 ערער המוקד על פסק הדין בפני בית הדין הארצי לעבודה.

ביום 14.6.2017 החליט בית הדין כי הדיון בערעור יידחה עד לאחר מתן פסק דין בערעור (עב"ל 13304-07-13), העוסק בסוגייה עקרונית דומה.
משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות