ביום 26.4.2018 שוחרר נער פלסטיני בן 16, תושב ירושלים המזרחית, ממאסר בכלא מגידו, בו
מחזיק שירות בתי הסוהר (שב"ס) קטינים פלסטינים המרצים עונשי מאסר. משביקש הנער לקבל חזרה את החפצים שהפקיד חמישה חודשים קודם לכן, בעת מעצרו, נאמר לו כי אלה אינם בידי שב"ס, אלא בידי משטרת ישראל. הנער פנה לתחנת המשטרה במגרש הרוסים וכן לתחנת קדם בשועפאט, והתבשר כי גם המשטרה לא איתרה את החפצים. כך נותר ללא תעודת הזהות, הטלפון הנייד, הכסף והבגדים שנלקחו ממנו כשנעצר.
ביום 3.5.2018 פנו הוריו של הנער למוקד להגנת הפרט בבקשה לסיוע באיתור החפצים, תוך שהם מדגישים כי בהיעדר תעודת זהות, אין באפשרותו של בנם לעבור במחסום בדרכו אל מחוץ לתחומי מחנה הפליטים שועפאט – שם מתגוררת המשפחה. כשניסו ההורים לקבוע תור להנפקת תעודת זהות חדשה
בלשכת משרד הפנים בוואדי ג'וז – הלשכה היחידה המשרתת את תושבי ירושלים המזרחית – נמסר להם כי המועד הפנוי המוקדם ביותר הוא בסוף אוקטובר 2018(!), היינו, חמישה חודשים תמימים של המתנה, במהלכם לא יוכל הנער לצאת את שכונת מגוריו.
במקביל,
פנה המוקד לשב"ס ולמשטרת ישראל בניסיון לאתר את חפציו של הנער, ובכך לאפשר לו לנוע בחופשיות בעירו. והרי זה פלא: זמן מועט לאחר התערבות המוקד, אותרו החפצים בתחנת המשטרה בה נעצר הנער. התברר, כי החפצים מעולם לא הועברו לידי שב"ס עם העברתו של הנער לכלא מגידו, ושב"ס והמשטרה התנערו מאחריותם לאיתור החפצים עד להתערבות המוקד בעניין.
משאותרו החפצים הגיע אביו של הנער לתחנת המשטרה לאוספם. ברם, לאחר המתנה של שעתיים תמימות, התבקש לשוב לתחנה ביום למחרת. ואכן, למחרת נמסרו החפצים סוף סוף לאמו של הנער, כמעט חודש לאחר שחרור בנה מהכלא. כך, בעקבות התערבות המוקד, יוּכל קטין בן 16 תושב ירושלים המזרחית לממש את זכותו לנוע בחופשיות בעירו, כשתעודת הזהות שלו ויתר חפציו האישיים ברשותו.
