ביום 12.11.2019
דחה בג"ץ ארבע עתירות שהגיש המוקד להגנת הפרט נגד צווי הריסה עונשית שהוצאו לבתיהם של ארבע משפחות פלסטיניות מבית כאחיל, נפת חברון, אשר קרוביהן נאשמים במעורבות ברצח דביר שורק ביום 7.8.2019. המדובר בשלושה בתי מגורים בעלי קומה אחת אשר נועדו להיהרס כליל, ובית מגורים נוסף בו יועדה להריסה דירה אחת שבקומה השנייה. בארבעת הבתים מתגוררות משפחות שלמות, לרבות 10 קטינים, בהם ילדים רכים.
שופטי הרוב דחו את טענותיו העקרוניות של המוקד נגד צעד ההריסה, בהיותו מעשה של ענישה קולקטיבית הפוגע מעיקרו בחפים מפשע והאסור במשפט הבינלאומי. השופטת ברון, בדעת מיעוט, חזרה על עמדתה כי "יש מקום לעיון מחדש בשאלות הנובעות מהפעלת הסמכות שבתקנה 119 במסגרת של הרכב מורחב..." – כפי שהמוקד שב ודורש בעתירותיו בנושא.
בית המשפט דחה את טענת המוקד כי יש לבטל את הצו שהוצא נגד אחד מהבתים משום שבמקרה זה לא התקיימה זיקת מגורים בין הנאשם לבית, שכן בשנה האחרונה, מאז עברו הוריו ואחיו להתגורר בביתם, שהה הנאשם ממושכות בישראל – זאת גם בהתאם לכתב האישום שהוגש נגדו, המציין זאת במפורש כחלק מהאישומים נגדו. השופט מינץ אף דחה את טענת המוקד בנוגע לכך שטרם הובררה דיה דרגת מעורבותם – העקיפה – של שניים מהנאשמים, בציינו, בין היתר, כי "מידת המעורבות הממשית נתמכת גם בחומר החסוי שהוגש בפנינו". יצויין כי בית המשפט הסתפק בעיון בחומר החסוי, לא נענה לבקשת המוקד כי מן הראוי לבחון גם את הודאות הנאשמים ורישומי החקירות.
כמו כן, דחו שופטי הרוב את טענות המוקד באשר להעדר ידיעתם של קרובי המשפחה העותרים על תוכניותיהם של הנאשמים. ובלשונו של השופט מינץ: "אף אם הייתי מוכן להניח כי לא קיימות ראיות באשר למודעות העותרים או חלקם... לכוונתם של המפגעים... הרי שלא היה בכך כדי להטות את הכף...". המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט מלצר, צידד בעמדה זו בהדגישו כי, רק מצב בו בני המשפחה מצליחים לשכנע כי "ניסו להניא את המפגע מהביצוע" או לו היו "מגנים ולו בדיעבד, את הפיגוע", יכול להוות שיקול בעל משקל משמעותי נגד הריסת בית. (יצוין כי באפריל 2019
אישר בג"ץ הריסת דירה בה התגוררו הוריו של מפגע, על אף שהם התנערו נחרצות ממעשהו של בנם).
מנגד, השופטת ברון, גרסה בדעת מיעוט כי יש להוציא צווים על תנאי בנוגע לשלושה מהבתים בשל העדר מידתיות, וזאת "בהינתן אי המעורבות ואי הידיעה של בני המשפחות על הכוונה לבצע את הרצח, שעה שהריסה כאמור טומנת בחובה פגיעה חמורה בזכויות אדם יסודיות והיעילות ההרתעתית של השימוש באמצעי זה עודנה מוטלת בספק". בשל כך, קבעה השופטת ברון, "דעתי היא שנפל פגם בשיקול דעתו של המפקד הצבאי". השופטת ברון הוסיפה כי "מדובר בקורת הגג של אנשים בלתי מעורבים וחפים מפשע, שביניהם גם קטינים".
ביום 28.11.2019 הרס הצבא את ארבעת הבתים בבית כאחיל. בכך מגיע ל-55 מניינם של הבתים שנהרסו על ידי ישראל כצעד של ענישה קולקטיבית מאז שנת 2014, עת הוחזר לשימוש אמצעי פסול זה. בשנים אלה גם אטמה ישראל 10 בתים כצעד של ענישה.
