המוקד להגנת הפרט - רק בעקבות עתירת המוקד ובלחץ בית המשפט: הצבא מתחייב לפעול על פי הסעיף הקבוע בנהליו הוא, לפיו יש לתת אישור מסירה למגישי בקשה להיתר כניסה ל"מרחב התפר"
חזרה לעמוד הקודם
03.01.2021

רק בעקבות עתירת המוקד ובלחץ בית המשפט: הצבא מתחייב לפעול על פי הסעיף הקבוע בנהליו הוא, לפיו יש לתת אישור מסירה למגישי בקשה להיתר כניסה ל"מרחב התפר"

החל משנת 2003 מנהיג הצבא הישראלי משטר היתרים דרקוני בשטחי הגדה המערבית הכלואים בין חומת ההפרדה לבין הקו הירוק, שטחים המכונים בפיו "מרחב התפר". משטר היתרים זה חל אך ורק על פלסטינים; ישראלים ותיירים אינם נדרשים להיתר כלשהו על מנת להיכנס ל"מרחב התפר" או לשהות בו. פלסטינים המתגוררים ב"מרחב התפר" או מעוניינים להיכנס אליו לצורך עיבוד אדמותיהם, ביקור קרובים או מסחר, נאלצים לעשות זאת בכפוף לכלליו של מנגנון צבאי בירוקרטי וחונק, המכתיב מגוון תנאים מחמירים לקבלת היתרי כניסה ושהייה ב"מרחב התפר". כתוצאה מכך, נפגעות זכויות היסוד של מיליוני תושבים מוגנים החיים תחת כיבוש מתמשך, לחופש תנועה פנים-מדינתי ולכבוד, ובמקרים רבים, גם זכויות יסוד נוספות, ביניהן הזכות לקניין והזכות לחופש העיסוק.

ביום 6.9.2020 עתר המוקד להגנת הפרט לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, בשמם של אב ובנו שלהם חלקת אדמה בשטחים של הכפר קפין, הלכודים ב"מרחב התפר" (ויצוין, כי המוקד עתר להזזת הגדר באיזור זה, בהעדר צורך ביטחוני המצדיק פגיעה בחקלאים). בעתירה דרש המוקד כי הצבא ייתן לבן היתר כניסה שתוקפו שנתיים, לצורך גישה סדירה לאדמה הרשומה על שם אביו. בנוסף דרש המוקד, כי הצבא יפעל על פי הנחיותיו הוא וימסור אישור הגשה לכל מי שמגיש במת"ק בקשה להיתר כניסה ל"מרחב התפר", בהתאם לסעיף 12 לפרק "הנחיות כלליות" בנהלי "מרחב התפר".

העתירה מגוללת בפרוטרוט את התלאות הבירוקרטיות שעברו הבן ואביו במשך יותר מחמש וחצי שנים במאבקם בסירוביו חסרי הבסיס של הצבא לאפשר לבן לעבד את אדמת המשפחה וכן בהשתהויות הצבא במתן מענה לבקשותיו להיתר. העתירה מתארת כיצד במהלך השנים, החל משנת 2015, פעם אחר פעם נמנעה מהבן הגישה לאדמת המשפחה לתקופה ממושכת, ובסופו של כל סבב במאבק הבירוקרטי, כל שניתן לו הוא היתר קצר מועד – דבר המאלץ את המבקש לשוב ולהתנצח עם הצבא תוך זמן קצר על זכותו לקבלת היתר כלשהו.

העתירה עניינה התנהלותו השערורייתית של הצבא באשר לבקשתו האחרונה של הבן, שהוגשה ביוני 2020. בניגוד גמור לנהלים, כאשר הגיש הבן את בקשתו במת"ק, החזירו אותה לידיו החיילים, ומסרו לו בו במקום ובעל פה כי ישנה "מניעה ביטחונית" בעניינו, ללא כל נימוק נוסף. במענה לערר שהגיש המוקד ביולי 2020, השיב הצבא ביום 21.7.2020 דבר והיפוכו: מחד כי "לאחר בדיקה", "התברר" כי העותר כלל לא הגיש בקשה, ומאידך, כי בקשתו הועברה למפקד המת"ק, וכי העותר מוזמן להגיע למת"ק כדי "להבהיר איתו את הפרטים...". אין זו הפעם הראשונה בה נתקל המוקד בטענת סרק של הצבא כי לא הוגשה בקשה.

המוקד טען, כי התנהלות הצבא במקרה זה מהווה התכחשות בפועל וללא אומר להליך הטיפול בבקשה הקבוע בנהלי הצבא, וכי נראה כי אין מדובר אלא באמצעי נוסף במנגנון המשוכלל שתכליתו התשת החקלאים, ונישולם מאדמותיהם שב"מרחב התפר". זאת, תוך הפרה גמורה של פסיקת בג"ץ, שקבע לא אחת כי יש להקל ככל האפשר על גישתם של החקלאים אל קרקעותיהם שמעבר לגדר ההפרדה.

בעקבות הערותיו של השופט סובל בדיון שהתקיים בעתירה ביום 30.12.2020, הסכים הצבא כי העותר יגיש בקשה חדשה וכי תינתן בה החלטה "בהקדם האפשרי". עוד הוסכם, כי הצבא ינחה את המתק"ים לתת אישור בכתב על הגשת בקשה להיתר כניסה ל"מרחב התפר" במת"ק. הסכמות אלה קיבלו תוקף של פסק דין. יצוין, כי השופט סובל העיר על התנגדות הצבא לדרישת המוקד למתן אישורי הגשה במת"ק, בציינו שמדובר בעיקרון בסיסי במשפט המינהלי, וכן הוסיף שעמידה על עניין זה במסגרת העתירה עשויה לייתר הליכים משפטיים בעתיד עבור רבים אחרים במצבו של העותר. המוקד מצר על כך – אך אינו מופתע, בשל ניסיונו הרב – כי נדרשת פסיקה של בית המשפט כדי להביא את הצבא לפעול כקבוע בנהליו, אפילו בעניין כה טריוויאלי.

בכך תם הליך נוסף בסאגה הבלתי פוסקת של האיש ומשפחתו.