בית הדין האזורי לעבודה בביקורת על המוסד לביטוח לאומי בעקבות שלילה שרירותית של זכויותיהם הסוציאליות של תושבי קבע בירושלים המזרחית

בראשית יוני 2021 החל המוקד לקבל פניות מפלסטינים תושבי קבע בירושלים המזרחית אשר גילו כי המוסד לביטוח לאומי (מל"ל) שלל לפתע וללא התראה את זכאותם שלהם ושל בני משפחותיהם לביטוח בריאות וזכויות סוציאליות נוספות (דהיינו, שלל את תושבותם לצרכי ביטוח לאומי). המדובר במשפחות על ילדיהן, שמרכז חייהן נמצא מאז ומתמיד בירושלים המזרחית ובה הן מתגוררות, מתחנכות ועובדות. דבר השלילה נודע למשפחות כבדרך אגב, ללא כל הודעה בכתב מטעם המל"ל, וללא שנערך שימוע בעניין, כמתחייב מהזכות לטיעון. נראה היה כי המדובר בשלילה פסולה על יסוד שיקולים זרים – על רקע המהומות שהתחוללו ברחבי המדינה ובירושלים המזרחית במהלך מאי 2021.

עד לספטמבר 2021, חזר בו המל"ל משלילת הזכויות בשבעה מקרים בהם טיפל המוקד, אשר שלושה מהם נפתרו בעקבות השגות למל"ל וארבעה רק בעקבות תביעות דחופות לבית הדין לעבודה. 

ביום 18.11.2021 הגיש המוקד תביעה נוספת בשמם של אישה וילדיה הקטינים, אשר זכויותיהם נשללו ככל הנראה כצעד ענישתי, בעקבות מעצרו במאי 2021 של אבי המשפחה. זאת לאחר שמל"ל התעכב ביישום החלטתו מאוגוסט 2021 להשיב לאישה ולילדיה את זכויותיהם, חרף תזכורות חוזרות ונשנות ששלח המוקד. בדומה להתנהלותו במקרים הקודמים, רק בעקבות הגשת התביעה, יישם מל"ל את החלטתו והשיב את התושבות והזכויות לאישה וילדיה. למחרת היום, בפסק הדין מיום 1.2.2022, הורתה שופטת בית הדין רחל בר״ג־הירשברג על מחיקת התביעה, בקובעה כי "תושבותה [של התובעת] ותושבות ילדיה הוחזרה להם רק בסמוך לפנייתה לבית הדין... לא מן הנמנע כי הייתה זו דווקא התביעה ובכללה הבקשה לסעד זמני, שהובילו לפתרון עניינה של התובעת. לא למותר להוסיף כי נדרשו עוד לא מעט חודשים עד להסדרת העניין לאשורו".

בית הדין מתח ביקורת על כך שמל"ל "בחר שלא להבהיר מדוע נשללה תושבות התובעת מלכתחילה; מדוע וכאמור, לא הושבה לאחר שהשגתה התקבלה חודשים קודם לפניה לבית הדין; האם יש קשר בין הליך זה להליכים אחרים שמנתה התובעת ושבכולם לכאורה, נהג באותה דרך – שלילת תושבות שלא מטעמים הקשורים במרכז חיים והשבתה מיד לאחר פניה לבית הדין". בית הדין הוסיף כי התנהלות זו "יש בה לא רק משום הטרחה של המבוטחים ובפרט התובעת כי אם בזבוז זמן שיפוטי יקר ערך ומשאבים ציבוריים". נסיבות אלה, קבע בית הדין, מצדיקות סטייה מהכלל לגבי שיעור הוצאות משפט שישולמו לתובעת, והורה למל"ל לשלם לתובעת הוצאות בסך 6,000 ש"ח.