המוסד לביטוח לאומי חויב למסור מידע בעניין שלילה שרירותית של זכויותיהם הסוציאליות של תושבי קבע בירושלים המזרחית: המל"ל מודה כי החלטות השלילה אשר בוטלו התבססו על מידע מהשב"כ

בראשית יוני 2021 החל המוקד לקבל פניות מפלסטינים תושבי קבע בירושלים המזרחית אשר גילו כי המוסד לביטוח לאומי (מל"ל) שלל לפתע וללא התראה את זכאותם שלהם ושל בני משפחותיהם לביטוח בריאות וזכויות סוציאליות נוספות (דהיינו, שלל את תושבותם לצרכי ביטוח לאומי) – וזאת, כך נראה, ללא כל טעם ענייני אלא כתגובה למהומות שהתחוללו ברחבי המדינה ובירושלים המזרחית במהלך מאי 2021. עד לפברואר 2022, חזר בו המל"ל משלילת הזכויות בשמונה מקרים בהם טיפל המוקד (שלושה בעקבות השגות למל"ל וחמישה בעקבות תביעות דחופות לבית הדין לעבודה), אך מבלי שסיפק הסבר כלשהו להתנהלותו בעניין. בפסק הדין באחד ממקרים אלו, הפנתה שופטת בית הדין רחל בר״ג־הירשברג ביקורת נוקבת כלפי המל"ל, על כך שלא הבהיר מדוע, בשורה של מקרים, "נהג באותה דרך – שלילת תושבות שלא מטעמים הקשורים במרכז חיים והשבתה מיד לאחר פניה לבית הדין".

ביום 22.2.2022 הגיש המוקד להגנת הפרט, באמצעות עו"ד תמיר בלנק, עתירת חופש מידע בה דרש להעביר "באופן מלא ולאלתר, את כל המידע, ובכלל זה דוחות חקירה, מכתבים, תרשומות, מסמכים, וכל מידע אחר הנוגע לקביעת התושבות של העותרים", אשר מעמדם נשלל והושב ללא כל הסבר. בעתירה הבהיר המוקד כי העותרים כולם תושבי ירושלים המזרחית, הגרים בה מרבית אם לא כל חייהם, אשר לא היתה כל עילה נראית לעין לשלול את תושבותם, מלבד חשדות ביטחוניים כלפי קרוב משפחה זה או אחר, חשדות אשר לא אמורה להיות להם כל נגיעה חוקית לעניין מעמדם במל"ל. העתירה הוגשה לאחר שבמשך כחמישה חודשים לא התקבלה כל תשובה לפניות המוקד בבקשה לקבל מידע לגבי הבסיס לשלילת התושבות.

בתגובתו מיום 21.3.2022, השיב המל"ל כי חלק מהמסמכים לא הועבר עד כה "מחמת טעות אנוש", וכי אחרים הינם חסויים על פי חוק חופש המידע, חלקם בהיותם מידע שנאסף במסגרת "תהליכי הבדיקה הפנימיים והחקירה שביצע המשיב", וחלקם בהיותם מסמכים ש"התקבלו מהשב"כ", ואשר "אינם בחזקת המשיב" (הדגשות הוספו). המל"ל נימק את שיתוף הפעולה שלו עם השב"כ בצורך שלו לקבל מידע לשם קביעת גובה התשלום לכל מבוטח ומתן קצבאות על פי חוק, והבהיר כי הוא אוסף מידע מגופים ממשלתיים שונים, "חלקם מגופי ביטחון (בהם השב"כ)", במטרה לקבל את "החלטותיו בצורה המדויקת ביותר". המל"ל הוסיף כי הדבר נכון ביתר שאת בנוגע לתושבי ירושלים המזרחית, שכן "בדיקת תושבות במזרח ירושלים היא מורכבת ביותר בשל העובדה שאין בידי המשיב... מידע ו/או תיעוד על כניסות ויציאות משטחי ישראל לשטחי המועצה הפלסטינית... ולשם כך נזקק המשיב גם לחקירות חוץ וגם למידע ממקורות אחרים כגון גורמים ביטחוניים (וכן מידע המגיע מהלשנות של מבוטחים)".

המל"ל הצהיר, כאמור, כי שלילת התושבות במקרים האמורים, התבססה על "מידע שנוצר ונאסף באופן בלעדי על ידי השב"כ וממילא נמצא בחזקתו הבלעדית" (הדגשה במקור). במקביל, טען המל"ל כי בעקבות המידע הזה – שלכאורה לא מצוי בידיו – הוא "בדק באופן מעמיק כל מקרה ומקרה ולראייה: נשללה התושבות רק במספר מצומצם מאוד של מבוטחים" – וזאת מבלי שטרח להתייחס לכך שמדובר בהחלטות שהוא עצמו ביטל כליל לאחר הליכים שהגיש המוקד.

על אף כל זאת, טען המל"ל בתגובתו כי העתירה חוטאת בהצגת הדברים, "כאילו המשיב מהווה זרוע ארוכה של כוחות הביטחון או מונע משיקולים ביטחוניים כאלה ואחרים". המל"ל אף ניסה להלך אימים על בית הדין, בהדגישו כי "קבלת העתירה עלולה להביא להפסקת שיתוף הפעולה והזרמת המידע מצד הגופים הביטחוניים, על כל המשמעויות הציבוריות הכרוכות בכך" (הדגשה במקור). 

בתגובתו מיום 23.3.2022, עמד המוקד על דרישתו וטען כי המל"ל הודה למעשה בתגובתו בפה מלא שבמקרים האמורים הוא הסתמך על מידע מהשב"כ, ללא שביצע כל בדיקה עצמאית רלוונטית טרם שלילת התושבות. המוקד הוסיף כי המל"ל אף פעל בניגוד להסכמה שניתן לה תוקף של פסק דין במסגרת עב"ל 18693-07-13, על פיה יש לתת זכות טיעון לפני החלטה על שלילת תושבות. המוקד הדגיש כי בהתנהלותו זו, המל"ל, המהווה "גוף הפועל מכוח חוק ותפקידו להבטיח ביטחון סוציאלי לתושבי ישראל, מעל... בתפקידו כלפי כל העותרים כולם, כאשר נתן החלטה שגויה ולא מבוססת בעניינם". המוקד ציין בנוסף כי אם אכן, כטענת המל"ל התמוהה, קבלת העתירה עשויה להביא להפסקת שיתוף הפעולה עם השב"כ, "כל הצדדים יצאו נשכרים". 

בפסק הדין מיום 24.3.2022 נקבע כי "בהסכמת הצדדים, תימסרנה תשובות מפורטות לבקשות המידע של כל עותר ועותר, זאת עד ליום 1.5.2022. ככל שהמשיב יחליט שלא להציג מידע או חלק ממנו, יפרט לעותרים את העילה לכך בהחלטה מנומקת". כמו כן הורה בית המשפט למל"ל לשלם למוקד הוצאות משפט בסך 7,000 ₪.