המוקד בעתירות לצווי הביאס קורפוס לאחר שהצבא לא הצליח לאתר שני פלסטינים שנעצרו מביתם בשעות הלילה

הזכות לקבל הודעה בדבר מעצרו של אדם ומקום החזקתו היא זכות יסוד, הן של העצור והן של בני משפחתו. רישום העצור במקום מעצרו הוא תנאי הכרחי למימוש זכויותיו. חובת כוחות הביטחון למסור מידע בדבר מעצרו של אדם ומקום החזקתו מעוגנת הן במשפט הצבאי החל בשטחים והן בפסיקות בית המשפט העליון. חרף חובה זו, ישראל לא מודיעה למשפחותיהם של עצורים פלסטינים אודות מעצרם ולא מאפשרת למשפחות לברר זאת ישירות. ואולם, כתוצאה מפעילות משפטית של המוקד, הקים הצבא את מרכז השליטה הצבאי לענייני כליאה (משל"ט כליאה) שתפקידו לרכז את המידע אודות העצורים ומקום החזקתם מן הגופים השונים המחזיקים בהם – הצבא, שב"ס, שב"כ והמשטרה – ולספק בתוך 24 שעות מענה לפניות פרטניות של המוקד בשם משפחות עצורים. 

ביום 8.8.2022 הגיש המוקד עתירה לצו הביאס קורפוס בשמו של פלסטיני בן 47 המתגורר בגדה המערבית, אשר נעצר באישון לילה מביתו למעלה מ-36 שעות קודם לכן. העתירה הוגשה בחלוף 24 שעות מאז החל המוקד בניסיונותיו לאתר את האיש לבקשת משפחתו המודאגת, שלא היה לה כל צל של מושג היכן מוחזק יקירה. ראשית פנה המוקד למשל"ט כליאה, ולאחר מכן פנה ישירות למתקני המעצר של הצבא, שומרון ועציון, ואף לשב"ס, אך לשווא. רק בעקבות העתירה, בשעות הערב, נמסר כי האיש אכן מוחזק במתקן מעצר שומרון – על אף שמוקדם יותר נמסר למוקד לפחות שלוש פעמים כי הוא אינו נמצא שם, ומכאן ברור כי ארע מחדל ומקום מעצרו לא נרשם בזמן אמת וכדין.

מקרה דומה בו נאלץ המוקד להגיש עתירה לצו הביאס קורפוס ארע ביום 2.8.2022, בעקבות העלמות עקבותיו של צעיר פלסטיני שנעצר אף הוא מביתו בשעת בוקר מוקדמת למעלה מ-24 שעות קודם להגשת העתירה. בירורים שערך המוקד עם משל"ט כליאה, מתקני המעצר שומרון ועציון ועוד, לא העלו דבר, ובין לבין, קיבלה משפחתו של העצור שיחת טלפון מאדם שמסר כי ראה אותו בבית החולים "שערי צדק" בירושלים. לדאגת המשפחה נוסף עתה חשש של ממש לשלומו הפיזי של העצור. גם במקרה זה, רק בעקבות הגשת העתירה, נמסר למוקד כי העצור מוחזק בכלא עופר, ורק בשעות הבוקר למחרת, נמסר כי בימים 1-2.8.2022 וקודם להבאתו לעופר, האיש אכן עבר בדיקות רפואיות שונות בבית החולים "שערי צדק".

בשני המקרים, לא רק שמשפחות העצורים לא ידעו מה עלה בגורלם של יקיריהן, אלא שנמנע מהן למנות להם עורכי דין שייצגו אותם בהליכי המעצר, ולא היה ידוע להן אם הם מקבלים ייצוג משפטי הולם. בשני המקרים, לא נמסר כל הסבר למחדלם של הגורמים, ובראשם משל"ט כליאה, באיתור העצורים.

במקביל לטיפולו בשני מקרים אלה, נאלץ המוקד לפנות במכתבי קדם בג"ץ לפרקליטות המדינה בעניינם של שלושה עצורים נוספים לאחר שמשל"ט הכליאה כשל באיתורם – שניים מהם אותרו רק אחרי למעלה מ-72 שעות ממועד מעצרם.

המוקד ימשיך להיאבק על כך שמידע בדבר המעצר ומקום ההחזקה של פלסטינים שנעצרו על ידי כוחות הביטחון הישראליים יימסר ללא דיחוי למשפחות. 

* בהמשך פסק בג"ץ כי על המדינה לשלם למוקד הוצאות משפט בשני המקרים, בראשון בסך 2,000 ₪, ובשני בסך 4,000 ₪.