המוקד לבג"ץ: יש לפתוח מדי יום את שער עאנין שבגדר ההפרדה. פתיחתו יומיים בשבוע לזמנים קצרים אינה מאפשרת לחקלאי הסביבה להגיע אל אדמותיהם באופן סביר

לפני למעלה מעשור אישר בג"ץ את "משטר ההיתרים" הצבאי המיושם בשטחי הגדה המערבית הכלואים בין חומת ההפרדה לבין הקו הירוק, שטחים המכונים בפי ישראל "מרחב התפר". משטר היתרים מפלה זה חל רק על האוכלוסייה הפלסטינית, מונע מרובה כניסה אל "מרחב התפר" ומאלץ את אלו המעוניינים להיכנס לשם להצטייד מראש בהיתר לשם כך, בכפוף לנהלי הצבא הסבוכים והדרקוניים. בפסק הדין משנת 2011, עוגנה התחייבות המדינה לאפשר לחקלאים פלסטינים להגיע אל אדמותיהם הלכודות, ובלבד שלא קיימת מניעה ביטחונית פרטנית בעניינם. ואולם, פעם אחר פעם מסתבר כי הסדרים ויישומם בשטח מונעים מחקלאים גישה סבירה אל אדמותיהם החקלאיות ש"במרחב התפר", במנותק משיקולי ביטחון כלשהם. כך במקרה של תושבי הכפר עאנין שבנפת ג'נין.

ביום 16.3.2023 עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ בשם חמישה מתושבי עאנין, בהם ראש מועצת עאנין, וכן בשם ראש מועצת אום אלריחן, בדרישה כי שער עאנין יפתח בכל ימות השבוע ולמשכי זמן ארוכים מדי יום. עיקר העתירה מתמקד בדרישתם של בעלי אדמות מעאנין לאפשר להם להגיע בתוך זמן ואופן סבירים אל אדמותיהם החקלאיות הלכודות ב"מרחב התפר". בנוסף, בעתירה מתבקש בית המשפט להורות על הרחבת מועדי הפתיחה של השער, ועל רישומו בהיתרי הכניסה של תושבי אום אלריחן שמצויה בתוך "מרחב התפר", כדי שיתאפשר להם לקיים ביקורי משפחה גמישים ותכופים בעאנין. העותרים טענו כי הסדרי הפתיחה של שער עאנין מנוגדים לפסיקה בעניין גדר ההפרדה ומשטר ההיתרים, ופוגעים באופן בלתי מידתי בזכויות היסוד של התושבים המוגנים לקניין, לחופש העיסוק, ולחופש תנועה.

בעתירה מתוארים בהרחבה הקשיים הניצבים בפני תושבי עאנין המבקשים להגיע לאדמותיהם: שער עאנין המצוי במרחק נסיעה של כחמש דקות מעאנין, פתוח יומיים בשבוע בלבד, ולמשך 20 דקות בלבד בבוקר ואחר הצהריים, ולכן בעלי אדמות מעאנין נאלצים דרך שגרה להיכנס ל"מרחב התפר" ולצאת ממנו דרך מחסום ברטעה המרוחק. מחסום ברטעה אמנם אמנם פתוח ברציפות, אך ההגעה אליו אורכת כשעה וחצי של נסיעה לאורך גדר ההפרדה סביב ההתנחלויות חיננית, טל מנשה ושקד, ובו יש להמתין קרוב לחצי שעה בתור לבידוק, שכן הוא משמש כמחסום כניסה לישראל. לאחר מכן עליהם להמשיך אל אדמותיהם בדרכי עפר מאולתרות בתוך "מרחב התפר", בנסיעה בדרך לא דרך, שמצריכה שימוש ברכב שטח או טרקטור. מסלול זה גם יקר ביותר, ועולה כ-80 ₪ לנסיעה הלוך ושוב ברכב פרטי, וכ-60 ₪ בנסיעה בתחבורה ציבורית. נוסף לבזבוז הכסף והזמן, במחסום ברטעה גם קיים קושי בהעברת כלי עבודה וכלי רכב חקלאיים, והדבר מצריך תיאום מראש, בעוד מעבר כלים כבדים בשער עאנין הינו פשוט ומיידי.