האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם עתרו הבוקר לבג"ץ: חוק האזרחות והכניסה לישראל מתייג את כל הפלסטינים כסיכון בטחוני; תכליתו גזענית ויש לבטלו

האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם עתרו ביום 25.4.2022 לבג"ץ בשם שורה של נפגעי חוק האזרחות והכניסה לישראל בדרישה לבטל את החוק שנחקק מחדש במרץ 2022. הארגונים טענו כי החוק, שלא מאפשר לפלסטינים להסדיר את מעמדם בישראל, מתייג את כל הפלסטינים כסיכון בטחוני, ללא בחינה אינדיבידואלית, וכי תכליתו גזענית.

החוק פוגע בשורה ארוכה של זכויות יסוד של מי שהותר להם לשהות בישראל, והפכו ברבות השנים תושביה הלכה למעשה. הוא מונע מהם זכויות סוציאליות וביטוח בריאות ממלכתי, נגישות לשירותי רווחה, דיור וסיוע משפטי, מגביל את אפשרויות התעסוקה והפרנסה שלהם, ועוד ועוד. בעתירה נטען גם שהחוק מכונן אפליה פסולה בין אזרחיה ותושביה הערבים של המדינה לבין אלה היהודים לעניין זכותם לחיי משפחה בישראל, מפריד בין בני זוג ובין הורים לבין ילדיהם וחותר תחת ערכיה של מדינה דמוקרטית.

בעתירה (בג"ץ 2741/22) סוקרים הארגונים את השינויים הדרמטיים שחלו בשני העשורים מאז נחקק חוק זה לראשונה בשנת 2003 כהוראת שעה (חוק זמני). במשך שנים הקפידה המדינה להאריך את הוראת השעה בטיעונים ביטחוניים, אך במהלך הדיונים בכנסת על חקיקת החוק בחודש מרץ האחרון ועם השלמת הליך החקיקה, הודו היוזמים ואף גורמים משפטיים בממשלה כי מדובר בחקיקה שמטרתה דמוגרפית, וכי גופי הביטחון אינם מסוגלים להצדיק את תכליתו הביטחונית.

כמו כן, סוקרת העתירה שורה של פתרונות שהוסכמו על ידי חברים רבים בוועדת החוץ והבטחון של הכנסת שדנו בחקיקת חוק האזרחות, ולא נשמעה להם כל התנגדות של השב"כ, אך לבסוף הם לא נכללו בחקיקה משיקולים פוליטיים בלבד: "בישיבות הכנסת הובהר, כי החוק יכול היה להשיג את מטרתו תוך פגיעה חמורה פחות בזכויות אדם. נמצא, כי אין כל הצדקה ביטחונית לשלול ממי שהותר להם לשהות בישראל והפכו ברבות השנים תושביה הלכה למעשה (רבים מהם שוהים שנים ארוכות, וחלקם אף שני עשורים) זכויות סוציאליות וביטוח בריאות ממלכתי, למנוע נגישות לשירותי רווחה ודיור, להגביל את אפשרויות התעסוקה והפרנסה שלהם, למנוע סיוע משפטי, ועוד ועוד. הוסכם שאין הצדקה ביטחונית שלא לאפשר הסדרת מעמדם של בני זוג מאותו המין" נכתב בעתירת הארגונים, "ואולם, אף על פי כן הנוסח שנתקבל פוגע באלה ובזכויות נוספות, רק משום שמי שהסכימו לתמוך בחוק בקריאה השנייה והשלישית דרשו שהחוק יפגע בזכויות אדם באופן קשה יותר, ללא קשר לתכלית ביטחונית, גם כאשר השב"כ הסכים שאפשר להקל".

נוסף על כך, העתירה עוסקת בפירוט בשתי קבוצות שנפגעות במיוחד מחוק האזרחות: נשים וילדים. העתירה מדגישה כי אישה בעלת היתר או מעמד ארעי מצויה בתחתית הסולם החברתי. מעמדה בישראל תלוי בבן זוגה ובקשר עימו. פעמים רבות נשים תעדפנה להיוותר בקשר לא בטוח, או עם בן זוג אלים, ולנסות להגיע עימו לסוף ההליך שאין כל אופק לסיומו, בתקווה שאז יינתן להן מעמד של קבע. אישה פלסטינית שלא תרצה לאבד את מעמדה, ולעתים את ילדיה בשל כך שתגורש בלעדיהם, עלולה לא להשתחרר מקשר אלים ומתעלל.

באשר לילדים, נכתב בעתירה: "ילדים ללא תושבות גדלים להיות בוגרים שאינם זכאים לאיזו מזכויותיו של תושב: זכויות סוציאליות, לימודים גבוהים, תעסוקה חופשית, אפשרות לנהוג, סיוע בדיור ועוד ועוד. משמעות הדברים הללו, הלכה למעשה, כי ילדים אלה אשר גדלים ובוגרים בישראל, יודעים מצעירותם כי החוק אינו מתיר להם לחיות חיי אנוש מלאים ולספר את סיפור חייהם. יהיו מוכשרים ככל שיהיו, הם מוסללים על ידי הוראת השעה למתווה חיים מוגבל ונטול אפשרויות, ונדונים על פי חוק לקשיי פרנסה, לדלות ולמצוקה."

מהארגונים העותרים נמסר: "לכנסת היתה הזדמנות להעביר מן העולם חוק גזעני ומפלה שמתייג את כל הפלסטינים באשר הם כסיכון ביטחוני, ללא בחינה אינדיבידואלית. במקום זאת בחרו חברי הכנסת לעגן מחדש הסדרים שפוגעים בזכויות אדם בכוונת מכוון לפגוע, להקשות ולהרע, ללא קשר לצורך ביטחוני. עתרנו לבג"ץ משום שלא ניתן להותיר על כנו חוק שמכונן הפלייה פסולה בין אזרחיה ותושביה הערבים של המדינה לבין אלה היהודים לעניין זכותם לחיי משפחה בישראל, פוגע בשורה ארוכה של זכויות יסוד, מפריד בין בני זוג, ובין הורים לבין ילדיהם וחותר תחת ערכיה של מדינה דמוקרטית".