בג"צ סירב לדון בטענות המוקד נגד נוהל חדש, המתנה כניסת פלסטינים לישראל לצורך הליכים משפטיים בשכירת שירותי מאבטחים פרטיים: במסגרת עתירה שמנהל המוקד להגנת הפרט, הודיעה המדינה כי לעמדתה, בתי המשפט הרגילים מוסמכים לדון בשאלת מימון הליווי ובמציאת פתרונות אחרים למימוש זכות הגישה לערכאות

על העתירה

העותר הוא נער פלסטיני שנורה ונפצע מירי חיילים בהיותו בן 14. כתוצאה מהירי הוא סובל משיתוק ביד שמאל ופגיעות נוספות. העותר הגיש תביעה נזיקית נגד מדינת ישראל. התביעה הוגשה בישראל, שכן המדינה מחייבת פלסטינים שנפגעו מפעולותיה לנהל את התביעות בבתי המשפט בישראל.

המפקד הצבאי בגדה סירב תחילה להתיר את כניסת העותר לירושלים לצורך בדיקה אצל רופא מומחה וקבלת חוות דעת רפואית, החיונית לתביעתו. בעקבות הגשת העתירה התיר המפקד הצבאי את כניסתו, ובלבד שיממן מכיסו ליווי של שני מאבטחים פרטיים ורכב אבטחה.

המוקד טען בעתירה כי העלות הכבדה של הליווי באמצעות חברות פרטיות תסכל את הגישה לבית המשפט של בעלי דין פלסטינים דלי אמצעים, וכי מדובר בשל כך בהפליה בוטה ומשפילה, ופגיעה בזכויותיהם הבסיסיות. כן טען המוקד, כי אין "להפריט" סמכות שלטונית מובהקת כמו ליווי ביטחוני, וכי על המשטרה או המשטרה הצבאית מוטלת החובה לערוך את הליווי, ללא תשלום נוסף.

דרישה זו של המדינה, מהווה צעד נוסף במגמה המובהקת של המדינה לסכל את האפשרות של פלסטינים שנפגעו על ידי חיילים או שוטרים, שלא במסגרת לחימה, לתבוע את נזקיהם. בין היתר, קיצור תקופת ההתיישנות על תביעות של פלסטינים משבע שנים לשנתיים, בקשות חוזרות ונשנות לחייב פלסטינים בהפקדת ערובה גבוהה, ולאחרונה אף תוקן חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) כך שתוענק חסינות גורפת למדינה בפני פיצוי קורבנות האינתיפאדה הפלסטינים.

המדינה טענה כי הנוהל החדש הוא סביר, וכי למשטרה אין אמצעים לערוך את הליווי. יחד עם  זאת, חשפה המדינה כי בשנתיים האחרונות הוגשו בסך הכול כ-120 בקשות כניסה לישראל בשנה, אשר בהן המבקש מנהל הליכים משפטיים בישראל וגם מנוע כניסה לישראל.

בדיון, שנערך ביום 4.4.05, לא קיבלו שופטי בג"ץ את הצעת המדינה, והוציאו צו על תנאי המחייב את המדינה להשיב לטענות העותרים.

ביום 20.11.05 הגישה המדינה את תצהיר התשובה ובו עמדה על טענתה כי הנוהל הוא סביר ומידתי. כמו כן הדגישה המדינה כי על הערכאה הדיונית לדון בטענות העותרים.

הדיון בבג"ץ ביום 5.12.05

בדיון שנערך ביום 5.12.05 תמך בית המשפט בטענת המדינה כי בית משפט השלום מוסמך לדון בטענות העותרים, באופן שלא מצדיק את התערבותו והכרעתו בטענות העקרוניות. עם זאת סוכם, כי עלות הליווי של העותר תתחלק באופן שווה בין העותר לבין המדינה.  כמו כן, הועלתה על הכתב הודעת המדינה לפיה בתי המשפט אשר דנים בעניין, במסגרת תביעות דומות, מוסמכים לבחון ולהכריע בשאלת מימון הליווי,  וגם להחליט על פתרונות פרקטיים חלופיים שיאפשרו את זכות הגישה לערכאות.

בכפוף לכך נמחקה העתירה, תוך שנרשם שהעותרים שומרים את כל טענותיהם.

לצפייה בפסק הדין בעתירה       

לצפייה בעתירה לבג"ץ

לצפייה בכתב התביעה

לכתבי בי-דין נוספים במסגרת העתירה:

תגובה מקדמית מטעם המשיב, 20.1.05

הודעה מטעם העותרים ובקשה לקביעת מועד דיון, 9.2.05

תגובה משלימה מטעם המשיב, הכוללת את טיוטת הנוהל שהציגה המדינה, 1.4.05

תגובה מטעם העותרים, 19.5.05

תצהיר תשובה מטעם המשיב, 16.11.05

עיקרי טיעון מטעם העותרים, 1.12.05