פלסטינית מהגדה, המתגוררת עם בעלה, תושב ישראל, בירושלים המזרחית משנת 1993, סיימה בהצטיינות את לימודיה במסלול ניהול משפחתון במכללה בירושלים. כאשר ביקשה האשה לגשת לבחינת ההסמכה של התמ"ת (משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה), הובהר לה להפתעתה כי לא תוכל לעשות כן כיוון שאינה מחזיקה בתעודת זהות ישראלית.
בישראל נמצאים פלסטינים רבים – הנשואים לבני זוג שהם תושבי ישראל – אשר שר הפנים אישר את בקשתם לאיחוד משפחות (אחמ"ש), והם שוהים בישראל מכוח היתרי שהייה.
חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) תשס"ג-2003, מונע – מטעמים "ביטחוניים" קולקטיביים – את שדרוג מעמדם למעמד ארעי או קבע, ואת רישומם במרשם האוכלוסין הישראלי.
ביולי 2010 פנה המוקד להגנת הפרט למשרד התמ"ת בדרישה לשנות את מדיניותו ולאפשר לאשה – ולכל הפלסטינים המתגוררים בישראל במסגרת הליך אחמ"ש החפצים בכך – לגשת לבחינות ההסמכה של משרד התמ"ת.
במסגרת ההתכתבות טען המוקד כי אין זה סביר שמי שמחזיק בהיתר שהייה בישראל ומתגורר בירושלים על פי דין, לעתים משך שנים רבות, וששדרוג מעמדו אינו אפשרי בשל טעמים "ביטחוניים" קולקטיביים, לא יוכל להתמקצע, לבנות את עתידו המקצועי ולפרנס בכבוד את עצמו ואת בני משפחתו, בין היתר באמצעות לימודים וגישה לבחינות ההסמכה של משרד התמ"ת. המוקד הדגיש, כי מניעת גישה למבחני הסמכה של משרד התמ"ת, אינה משרתת את התכלית הביטחונית כביכול של הוראת השעה וגורמת לפגיעה בלתי מידתית במי שנופלים בגדרה.
המוקד טען עוד כי הגבלת יכולתו של אדם להתמקצע, לממש את עצמו ואת כישרונותיו ולפרנס את משפחתו בכבוד, פוגעת בחופש העיסוק, בחופש הביטוי ובזכות לכבוד המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק החל על כל אדם הנמצא בישראל.
באוגוסט 2011, התקבלה
תשובת משרד התמ"ת לפיה "
מי ששוהה בישראל בשל תהליך של איחוד משפחות[...] יוכל להשתתף בקורסי הכשרה מקצועית ובבחינות מקצוע".
מדובר בניצחון קטן, אולם המערכה טרם הסתיימה. האשה תוכל אמנם לגשת למבחני ההסמכה, אך תתקשה ככל הנראה למצוא עבודה, כיוון שכמו שאר הפלסטינים המתגוררים בישראל מכוח היתרי שהייה במסגרת הליכי איחוד משפחות, ההיתר שבידה אינו מהווה אישור לעבודה בישראל. 
