עד לאחרונה קבע
נוהל כללי של משרד הפנים, כי אין להרחיק אדם מישראל כל עוד מתנהלת בעניינו בקשה במשרד הפנים. נוהל זה נועד, בין השאר, לאפשר לאנשים שהגישו בקשה לרישיון שהייה בישראל, להמתין להכרעה בעניינם ללא חשש מגירוש. ואולם, ביום 1.10.2013, פרסם משרד הפנים באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה נוהל מעודכן ל"קליטת בקשות ועררים על החלטות", המגלם בתוכו שינוי מהותי במדיניות הנוהגת כלפי אנשים שבקשתם למתן מעמד תלויה ועומדת.
על פי
הנוהל הכללי המעודכן, "עצם הגשת בקשה/ערר או קביעת תור להגשת בקשה/ערר אינן מונעות הרחקה מישראל [...], אלא אם כן נקבע אחרת בהוראת נוהל ספציפי מנהלי הרשות". כך, למעשה, מאפשר הנוהל החדש לגרש מישראל אנשים במהלך הטיפול בבקשותיהם, אלא אם הם מצויים בהליך איחוד משפחות (אחמ"ש) עם ישראלי – שאז חל עליהם נוהל ספציפי, האוסר על הרחקתם כל עוד לא התקבלה הכרעה בעניינם.
ברם, משרד הפנים מיהר לעדכן גם את הנוהל הספציפי הנוגע למתן מעמד במסגרת הליך לאיחוד משפחות.
הנוהל החדש לעניין זה – אשר פורסם באתר האינטרנט של הרשות ביום 7.10.2013 – קובע סייג, המפלה לרעה פלסטינים שהם בני זוג של תושבי קבע ואזרחים, ומאפשר להרחיקם לגדה המערבית ולרצועת עזה, אף אם בן הזוג הישראלי הגיש עבורם בקשה לאחמ"ש. זאת לעומת בני זוג ממקומות אחרים, שנותרים חסינים מפני גירוש גם לאחר השינוי, כל עוד מתנהלת בקשה בעניינם.
יש לציין, כי השינוי במדיניות נכנס לתוקף ללא כל הודעה מוקדמת, ולמעט פרסומו באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה, לא נקט משרד הפנים כל אמצעי אפקטיבי להבאתו לידיעתם של המושפעים ממנו – שהפכו בין לילה למועמדים לגירוש. יתרה מזאת, כשפנה
עיתון "הארץ" לקבל תגובה בעניין, טען משרד הפנים כי "[הנוהל] עודכן על דעת משרד המשפטים ומטרתו להבהיר, למעשה, מדיניות הקיימת מזה שנים ולא לקבוע מדיניות חדשה".
אם לא די בכל אלה, במסגרת עדכון הנוהל הכללי לקליטת בקשות ועררים, קיצר משרד הפנים את התקופה המוקצית להגשת ערר על החלטותיו מ-45 ימים ל-21, בהדגישו, כי "ערר שיוגש לאחר תום 21 ימים, לא יטופל והודעה על כך תימסר למבקש בציון שעליו לעזוב את הארץ מיידית".
