עד לחודש אוקטובר 2013 יכול היה מי שהגיש בקשה לאישור שהייה בישראל להמתין להכרעה בבקשתו ללא חשש מפני גירוש.
שינוי דרמטי בשניים מהנהלים של משרד הפנים גרם לכך כי כיום יכול משרד הפנים לגרש זרים בעודם ממתינים להכרעה בבקשתם, כמו גם פלסטינים הנשואים לאזרחי ישראל או לתושביה, שבקשתם לאיחוד משפחות עם בני זוגם הישראלים מתנהלת במשרד הפנים. זרים שאינם פלסטינים, הנשואים לאזרחי ישראל או לתושבי קבע, נותרו מוגנים מפני גירוש, כל עוד לא נסתיים הטיפול בבקשתם.
אם לא די בכך, משרד הפנים גם קיצר, ללא נימוק כלשהו, את התקופה המוקצית להגשת ערר על החלטותיו, מ-45 ימים ל-21.
יש לציין, כי השינויים במדיניות נכנסו לתוקף ללא כל הודעה מוקדמת, ולמעט פרסום בשפה העברית באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה, לא נקט משרד הפנים בכל אמצעי אפקטיבי ממשי להבאת העניין לידיעתם של המושפעים ממנו – שהפכו בין לילה למועמדים לגירוש.
ביום 3.12.2013
פנה המוקד להגנת הפרט אל משרד הפנים, עם שבעה ארגוני זכויות אדם, בדרישה שיחזור בו מהשינוי בנהלים, שינוי הפוגע פגיעה קשה בזכויותיהם של מגישי הבקשות. בפנייתם מדגישים הארגונים, כי הנהלים החדשים לא מותירים ברירה אלא לפנות לערכאות שוב ושוב, כבר בשלבים הראשוניים של הגשת הבקשה, כדי למנוע גירוש. בנוסף, מתחו הארגונים ביקורת על האופן המוצנע שבו מובאת לידיעת הציבור החלטה בעלת השלכות כה דרמטיות על גורלם של אנשים רבים.
