המבת"ן (מבקר תלונות נחקרים) הוא גוף לבחינת תלונות נגד חוקרי שב"כ שהוקם בשנת 1992,
בעקבות פרשת קו 300 ודו"ח ועדת לנדוי. מאז הקמתו ועד שנת 2013 אויש התפקיד על ידי איש שב"כ, איבר מאיבריה של המערכת אותה עליו לחקור.
ביוני 2013,
בעקבות מאבק ממושך של המוקד להגנת הפרט וארגוני זכויות אדם נוספים, הוצא המבת"ן מהשב"כ והסמכות לבדיקת תלונות נחקרי שב"כ הועברה במלואה לאחריות משרד המשפטים. ואולם, הנהלים לבדיקת תלונות הנחקרים והמפקחים על הבדיקה נותרו עלומים.
ביום 10.9.2014
פנה המוקד למשרד המשפטים, בבקשה לקבל הבהרות בנוגע לסמכויות המבת"ן. בין היתר ביקש המוקד לדעת, מהי דרך פעולתו של המנגנון לבדיקת התלונות, מהן סמכויות ההחלטה של ראשת המבת"ן לגבי כל תלונה, והאם יש גורם הממונה על ראשת המבת"ן ואמון על קבלת ההחלטה הסופית בנוגע לפתיחה או אי-פתיחה בחקירה פלילית נגד חוקרי שב"כ.
על אף שהפנייה לא נוסחה כבקשה לפי חוק חופש המידע, הודיע משרד המשפטים למוקד ביום 16.9.2014 כי הוחלט להעבירה לטיפולו של הממונה על חופש המידע במשרד.
ביום 21.10.2014 התקבל במוקד מכתב נוסף מטעם משרד המשפטים, אלא שגם זה לא הכיל את המידע המבוקש. תחת זאת, כלל המכתב דרישה לתשלום אגרה, כתנאי להמשך הטיפול בבקשה. כאן המקום לציין, כי המוקד הוא עמותה רשומה, הפועלת לקידום מטרה ציבורית וככזה – הוא פטור מתשלום אגרה על בקשות לקבלת מידע. למרבה האירוניה, הגוף המפרסם את רשימת העמותות הפטורות מתשלום אגרת בקשה הוא היחידה הממשלתית לחופש המידע, שיושבת במשרד המשפטים עצמו – אותו משרד שדרש מהמוקד לשלם את האגרה.
אחד משניים: או שבמשרד המשפטים יד ימין אינה יודעת מה עושה יד שמאל, או שהמצב אף חמור מכך, והמשרד מערים בכוונה תחילה קשיים על קבלת מידע בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה.
