המדינה ביקשה לגרש פלסטיני, המצוי בהליך לאיחוד משפחות, בהתבסס על חומר חסוי הנוגע לאחיו: בעקבות עתירת המוקד ולאחר שעיין בחומר הביטחוני הסודי, המליץ בית המשפט למשרד הפנים לאשר את שהייתו בישראל המוקד להגנת הפרט
عر EN
כפתור חיפוש
תמונה ללא תיאור
28.05.2012
המדינה ביקשה לגרש פלסטיני, המצוי בהליך לאיחוד משפחות, בהתבסס על חומר חסוי הנוגע לאחיו: בעקבות עתירת המוקד ולאחר שעיין בחומר הביטחוני הסודי, המליץ בית המשפט למשרד הפנים לאשר את שהייתו בישראל
המדינה ביקשה לגרש פלסטיני, המצוי בהליך לאיחוד משפחות, בהתבסס על חומר חסוי הנוגע לאחיו: בעקבות עתירת המוקד ולאחר שעיין בחומר הביטחוני הסודי, המליץ בית המשפט למשרד הפנים לאשר את שהייתו בישראל
בשנת 1996 נישאה פלסטינית מירושלים המזרחית לבחיר ליבה, תושב עזה במקור. הבעל עבר להתגורר בירושלים המזרחית עם אשתו, ובאוקטובר 2001 הגישה האישה בקשה לאיחוד משפחות (אחמ"ש) עימו, על מנת להסדיר את מעמדו בישראל. כעבור ארבע שנים אישר משרד הפנים את הבקשה, והבעל החל לקבל באופן קבוע "היתרי מת"ק" – היתרי שהייה זמניים אותם מנפיק הצבא לפלסטינים הנמצאים בהליך לאחמ"ש. מאז נחקק חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), פלסטינים תושבי השטחים הכבושים אינם יכולים לקבל מעמד בישראל, אלא רק היתרי שהייה זמניים, שאינם מהווים מעמד ואינם מקנים זכויות כלשהן בישראל.

באוגוסט 2009, עת מלאו 12 שנים למגוריו בירושלים המזרחית, הודיע משרד הפנים כי שהיית הבעל בישראל אסורה "מטעמי ביטחון", כי בקשת האחמ"ש – אותה אישר משרד הפנים ארבע וחצי שנים קודם לכן – מסורבת, וכי האיש יפסיק לקבל את היתרי המת"ק שקיבל מזה שנים. הנימוק: "אח המוזמן [...] קשור לפעילות טרור".

המוקד להגנת הפרט ערער על הסירוב לבקשה לאחמ"ש בפני משרד הפנים ודרש לערוך לאיש שימוע בו יוכרע עניינו, אולם משרד הפנים לא השיב. נדרשו שתי השגות לוועדת ההשגות לזרים – ועדה מטעם משרד הפנים עצמו, שבסמכותה לבקר את החלטות משרד הפנים והתנהלותו בכל הנוגע להליכי אחמ"ש – על מנת שמשרד הפנים יערוך לאיש שימוע ויודיע על החלטתו. משרד הפנים החליט באופן זהה להחלטתו הקודמת: הבקשה מסורבת לאור המלצת גורמי הביטחון. לאחר שוועדת ההשגות – שכאמור, מהווה גוף מטעם משרד הפנים עצמו – קבעה כי ההחלטה לסרב לבקשה לאחמ"ש הינה "שקולה וסבירה" לאור המלצת גורמי הביטחון, עתר המוקד לבית המשפט המחוזי.

בעתירה ביקש המוקד להורות למשרד הפנים לחזור בו מהסירוב לאחמ"ש ולשוב להעניק לבעל היתרי שהייה בישראל. המוקד ציין, כי הבעל ואשתו מעולם לא נעצרו, והוסיף כי המינהל התקין, כללי הצדק הטבעי ועקרונות אנושיים בסיסיים, שוללים ענישה של אדם על חטאיו של בן משפחתו. המוקד הוסיף, כי בג"ץ קבע בפסיקה אחרת, כי קשר משפחתי עם פעיל טרור אינו מהווה עילה לשלילה אוטומאטית של הליך לאחמ"ש, אלא מהווה שיקול אחד מבין מגוון השיקולים שמורים להנחות בעת קבלת ההכרעה וכי "על המדינה לשכנע כי ההסתברות לסכנה לשלום הציבור [העולה מהשארת הבקשה לאחמ"ש על כנה] ניצבת ברמה גבוהה המגיעה, למצער, כדי הסתברות קרובה לוודאות, וכי ההגנה מפניה אינה אפשרית בלא פגיעה בזכות אדם". כמו כן ציין המוקד, כי יש לתת משקל לכך שהבקשה לאחמ"ש של בני הזוג אושרה כבר לפני שבע שנים, וכי הסירוב יפגע באופן בלתי סביר הן בזכותם של בני הזוג לחיי משפחה והן בטובתן של ארבע בנותיהם.

פרקליטות מחוז ירושלים השיבה, כי לגורמי הביטחון מידע ביטחוני "ניכר ומשמעותי" אודות אחי הבעל, המבסס "הערכה ברורה, תקיפה, חד משמעית ומבוססת [...] בדבר סיכון ביטחוני ממשי למדינת ישראל". בנוסף טענה הפרקליטות, כי די בקשר, "גם אם כלשהוא", בין הבעל לאחיו, כדי לבסס חשש ממשי בדבר ניצול השהייה בישראל למטרות טרור, וכי "עוצמת הסיכון הביטחוני [...] גוברת על השיקולים הקשורים בשאיפת משפחת העותר לחיות בישראל".

ביום 23.4.2012, במסגרת דיון בעתירה, הסכים המוקד כי החומר החסוי בגינו סורבה הבקשה ייחשף במעמד צד אחד בפני בית המשפט. לאחר שעיינה בחומר ה"ניכר והמשמעותי", המליצה השופטת למשרד הפנים להמשיך להסדיר את מעמדו של הבעל בישראל באמצעות היתרי מת"ק. למעשה, הסכים בית המשפט עם עמדת המוקד: החומר הביטחוני אודות האח אינו מהווה עילה מוצדקת לביטול הבקשה לאחמ"ש.

חודש לאחר מכן, לבקשת הצדדים, נמחקה העתירה וניתן תוקף של פסק דין להסכם בין הצדדים, בו נקבע, כי בכפוף לבדיקות ביטחוניות סטנדרטיות, ימשיך הבעל לשהות בארץ מכוח היתרי מת"ק זמניים, במסגרת ההליך לאחמ"ש.



הדפסה הדפסה
שיתוף
בשנת 1996 נישאה פלסטינית מירושלים המזרחית לבחיר ליבה, תושב עזה במקור. הבעל עבר להתגורר בירושלים המזרחית עם אשתו, ובאוקטובר 2001 הגישה האישה בקשה לאיחוד משפחות (אחמ"ש) עימו, על מנת להסדיר את מעמדו בישראל. כעבור ארבע שנים אישר משרד הפנים את הבקשה, והבעל החל לקבל באופן קבוע "היתרי מת"ק" – היתרי שהייה זמניים אותם מנפיק הצבא לפלסטינים הנמצאים בהליך לאחמ"ש. מאז נחקק חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), פלסטינים תושבי השטחים הכבושים אינם יכולים לקבל מעמד בישראל, אלא רק היתרי שהייה זמניים, שאינם מהווים מעמד ואינם מקנים זכויות כלשהן בישראל.

באוגוסט 2009, עת מלאו 12 שנים למגוריו בירושלים המזרחית, הודיע משרד הפנים כי שהיית הבעל בישראל אסורה "מטעמי ביטחון", כי בקשת האחמ"ש – אותה אישר משרד הפנים ארבע וחצי שנים קודם לכן – מסורבת, וכי האיש יפסיק לקבל את היתרי המת"ק שקיבל מזה שנים. הנימוק: "אח המוזמן [...] קשור לפעילות טרור".

המוקד להגנת הפרט ערער על הסירוב לבקשה לאחמ"ש בפני משרד הפנים ודרש לערוך לאיש שימוע בו יוכרע עניינו, אולם משרד הפנים לא השיב. נדרשו שתי השגות לוועדת ההשגות לזרים – ועדה מטעם משרד הפנים עצמו, שבסמכותה לבקר את החלטות משרד הפנים והתנהלותו בכל הנוגע להליכי אחמ"ש – על מנת שמשרד הפנים יערוך לאיש שימוע ויודיע על החלטתו. משרד הפנים החליט באופן זהה להחלטתו הקודמת: הבקשה מסורבת לאור המלצת גורמי הביטחון. לאחר שוועדת ההשגות – שכאמור, מהווה גוף מטעם משרד הפנים עצמו – קבעה כי ההחלטה לסרב לבקשה לאחמ"ש הינה "שקולה וסבירה" לאור המלצת גורמי הביטחון, עתר המוקד לבית המשפט המחוזי.

בעתירה ביקש המוקד להורות למשרד הפנים לחזור בו מהסירוב לאחמ"ש ולשוב להעניק לבעל היתרי שהייה בישראל. המוקד ציין, כי הבעל ואשתו מעולם לא נעצרו, והוסיף כי המינהל התקין, כללי הצדק הטבעי ועקרונות אנושיים בסיסיים, שוללים ענישה של אדם על חטאיו של בן משפחתו. המוקד הוסיף, כי בג"ץ קבע בפסיקה אחרת, כי קשר משפחתי עם פעיל טרור אינו מהווה עילה לשלילה אוטומאטית של הליך לאחמ"ש, אלא מהווה שיקול אחד מבין מגוון השיקולים שמורים להנחות בעת קבלת ההכרעה וכי "על המדינה לשכנע כי ההסתברות לסכנה לשלום הציבור [העולה מהשארת הבקשה לאחמ"ש על כנה] ניצבת ברמה גבוהה המגיעה, למצער, כדי הסתברות קרובה לוודאות, וכי ההגנה מפניה אינה אפשרית בלא פגיעה בזכות אדם". כמו כן ציין המוקד, כי יש לתת משקל לכך שהבקשה לאחמ"ש של בני הזוג אושרה כבר לפני שבע שנים, וכי הסירוב יפגע באופן בלתי סביר הן בזכותם של בני הזוג לחיי משפחה והן בטובתן של ארבע בנותיהם.

פרקליטות מחוז ירושלים השיבה, כי לגורמי הביטחון מידע ביטחוני "ניכר ומשמעותי" אודות אחי הבעל, המבסס "הערכה ברורה, תקיפה, חד משמעית ומבוססת [...] בדבר סיכון ביטחוני ממשי למדינת ישראל". בנוסף טענה הפרקליטות, כי די בקשר, "גם אם כלשהוא", בין הבעל לאחיו, כדי לבסס חשש ממשי בדבר ניצול השהייה בישראל למטרות טרור, וכי "עוצמת הסיכון הביטחוני [...] גוברת על השיקולים הקשורים בשאיפת משפחת העותר לחיות בישראל".

ביום 23.4.2012, במסגרת דיון בעתירה, הסכים המוקד כי החומר החסוי בגינו סורבה הבקשה ייחשף במעמד צד אחד בפני בית המשפט. לאחר שעיינה בחומר ה"ניכר והמשמעותי", המליצה השופטת למשרד הפנים להמשיך להסדיר את מעמדו של הבעל בישראל באמצעות היתרי מת"ק. למעשה, הסכים בית המשפט עם עמדת המוקד: החומר הביטחוני אודות האח אינו מהווה עילה מוצדקת לביטול הבקשה לאחמ"ש.

חודש לאחר מכן, לבקשת הצדדים, נמחקה העתירה וניתן תוקף של פסק דין להסכם בין הצדדים, בו נקבע, כי בכפוף לבדיקות ביטחוניות סטנדרטיות, ימשיך הבעל לשהות בארץ מכוח היתרי מת"ק זמניים, במסגרת ההליך לאחמ"ש.



משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות