המוקד להגנת הפרט לצבא: חיזרו בכם מן הכוונה להרוס 7 בתים בגדה המערבית המוקד להגנת הפרט
عر EN
כפתור חיפוש
תמונה ללא תיאור
18.10.2015
המוקד להגנת הפרט לצבא: חיזרו בכם מן הכוונה להרוס 7 בתים בגדה המערבית
המוקד להגנת הפרט לצבא: חיזרו בכם מן הכוונה להרוס 7 בתים בגדה המערבית
בימים האחרונים הגיש המוקד להגנת הפרט 11 השגות על צווי הריסה עונשיים שהוציא הצבא כנגד 7 בתים של פלסטינים, תושבי הגדה המערבית, החשודים בביצוע או שביצעו פיגועים במהלך החודשים האחרונים. 6 השגות הוגשו בשם המשפחות; 4 בשם השכנים המתגוררים בסמוך לדירה המיועדת להריסה; והשגה אחת משותפת למשפחה ולשכנים.

בהשגה על צו הריסה שהוציא הצבא לבית מגורים בשכם, השוכן בבניין בן ארבע קומות (בכל קומה מצויה דירה אחת), ציין המוקד כי נוסח הצו בערבית אינו תואם את הנוסח בעברית; בשעה שבנוסח בערבית נכתב כי יש כוונה להרוס את הקומה התחתונה, הרי שבעברית נכתב כי בכוונת הצבא להרוס את הקומות הראשונה והשנייה. בשל סתירה בעניין מהותי שכזה, טען המוקד כי על הצבא לבטל מכל וכל את ההודעה בדבר ההריסה.

השגה אחרת, הקשורה לזו, הוגשה בשם השכנים, המתגוררים בסמוך לדירה המיועדת להריסה בשכם, בבניין המצוי בשכונת מגורים צפופה. השגה זו עניינה ב-65 נפשות, לפחות 20 מתוכן הם ילדים, המתגוררות בחמישה בניינים, המנוהלים על-ידי חברת השיכון השיתופית של עובדי הממשל, שגם היא צד בהשגה. עשרות בני אדם עלולים לספוג נזקים לדירותיהם ורכושם כתוצאה מן ההריסה המתוכננת או במקרה הגרוע – להיוותר ללא קורת גג. המוקד טוען, כי בניגוד לנטען בצו ההריסה – החשוד בביצוע הפיגוע אינו מתגורר בדירה המיועדת להריסה, וכי די בכך להביא לביטול הצו.

במקרה אחר, הוציא הצבא צו הריסה לבית במחנה הפליטים קלנדיה, בית משפחתו של החשוד בביצוע הפיגוע בהתנחלות דולב ביום 19.6.2015. למרות שמעורבות הצעיר בפיגוע היתה ידועה לכוחות הביטחון מתחילת חודש יולי, צו ההריסה הוּצא רק שלושה וחצי חודשים לאחר מכן. המוקד טען בהשגה, כי השיהוי "מעיד על חוסר סבירות קיצונית בקביעת העיתוי להפעיל התקנה [119]". עוד הזכיר המוקד, כי בפסק הדין שניתן בימים האחרונים בבג"ץ, בדיון בעתירות המוקד נגד הריסה עונשית בחברון, קבעו השופטים כי על המדינה להודיע על כוונתה להרוס בית "במועד קרוב ככל האפשר למקרה העברייני בו מדובר".

בכל ההשגות שהוגשו, חזר המוקד והדגיש, כי הריסת בתים הינה אמצעי אכזרי ובלתי הפיך, אשר יעילותו מוטלת בספק – כפי שהעיר השופט פוגלמן, בדעת מיעוט, בפסק הדין הנזכר, וכפי שהכיר זה מכבר גם שר הביטחון, בשנת 2005, ולפיכך עצר בזמנו את השימוש בהריסות העונשיות בגדה המערבית. זאת ועוד. לא זאת בלבד שאין כל ראיה לכך שההריסה העונשית אכן משרתת את מטרתה המוצהרת – הרתעת מפגעים פוטנציאליים – אלא ששימוש בכלים כאלה תוך כדי פגיעה בחפים מפשע, מגביר את תחושות העוינות והתסכול בקרב האוכלוסייה הפלסטינית, ומזין בתורו את מעגל האלימות המתמשך.
הדפסה הדפסה
שיתוף
בימים האחרונים הגיש המוקד להגנת הפרט 11 השגות על צווי הריסה עונשיים שהוציא הצבא כנגד 7 בתים של פלסטינים, תושבי הגדה המערבית, החשודים בביצוע או שביצעו פיגועים במהלך החודשים האחרונים. 6 השגות הוגשו בשם המשפחות; 4 בשם השכנים המתגוררים בסמוך לדירה המיועדת להריסה; והשגה אחת משותפת למשפחה ולשכנים.

בהשגה על צו הריסה שהוציא הצבא לבית מגורים בשכם, השוכן בבניין בן ארבע קומות (בכל קומה מצויה דירה אחת), ציין המוקד כי נוסח הצו בערבית אינו תואם את הנוסח בעברית; בשעה שבנוסח בערבית נכתב כי יש כוונה להרוס את הקומה התחתונה, הרי שבעברית נכתב כי בכוונת הצבא להרוס את הקומות הראשונה והשנייה. בשל סתירה בעניין מהותי שכזה, טען המוקד כי על הצבא לבטל מכל וכל את ההודעה בדבר ההריסה.

השגה אחרת, הקשורה לזו, הוגשה בשם השכנים, המתגוררים בסמוך לדירה המיועדת להריסה בשכם, בבניין המצוי בשכונת מגורים צפופה. השגה זו עניינה ב-65 נפשות, לפחות 20 מתוכן הם ילדים, המתגוררות בחמישה בניינים, המנוהלים על-ידי חברת השיכון השיתופית של עובדי הממשל, שגם היא צד בהשגה. עשרות בני אדם עלולים לספוג נזקים לדירותיהם ורכושם כתוצאה מן ההריסה המתוכננת או במקרה הגרוע – להיוותר ללא קורת גג. המוקד טוען, כי בניגוד לנטען בצו ההריסה – החשוד בביצוע הפיגוע אינו מתגורר בדירה המיועדת להריסה, וכי די בכך להביא לביטול הצו.

במקרה אחר, הוציא הצבא צו הריסה לבית במחנה הפליטים קלנדיה, בית משפחתו של החשוד בביצוע הפיגוע בהתנחלות דולב ביום 19.6.2015. למרות שמעורבות הצעיר בפיגוע היתה ידועה לכוחות הביטחון מתחילת חודש יולי, צו ההריסה הוּצא רק שלושה וחצי חודשים לאחר מכן. המוקד טען בהשגה, כי השיהוי "מעיד על חוסר סבירות קיצונית בקביעת העיתוי להפעיל התקנה [119]". עוד הזכיר המוקד, כי בפסק הדין שניתן בימים האחרונים בבג"ץ, בדיון בעתירות המוקד נגד הריסה עונשית בחברון, קבעו השופטים כי על המדינה להודיע על כוונתה להרוס בית "במועד קרוב ככל האפשר למקרה העברייני בו מדובר".

בכל ההשגות שהוגשו, חזר המוקד והדגיש, כי הריסת בתים הינה אמצעי אכזרי ובלתי הפיך, אשר יעילותו מוטלת בספק – כפי שהעיר השופט פוגלמן, בדעת מיעוט, בפסק הדין הנזכר, וכפי שהכיר זה מכבר גם שר הביטחון, בשנת 2005, ולפיכך עצר בזמנו את השימוש בהריסות העונשיות בגדה המערבית. זאת ועוד. לא זאת בלבד שאין כל ראיה לכך שההריסה העונשית אכן משרתת את מטרתה המוצהרת – הרתעת מפגעים פוטנציאליים – אלא ששימוש בכלים כאלה תוך כדי פגיעה בחפים מפשע, מגביר את תחושות העוינות והתסכול בקרב האוכלוסייה הפלסטינית, ומזין בתורו את מעגל האלימות המתמשך.
משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות