ביום 24.3.2016
דחה בג"ץ ברוב דעות את ה
עתירות שהגיש המוקד להגנת הפרט כנגד צווי הריסה שהוצאו לשלושה בתים בקבטיה, נפת ג'נין. מדובר בבתי המשפחות של שלושת הצעירים שביצעו פיגוע ביום 3.2.2016 בשער שכם, בעיר העתיקה בירושלים.
המשנה לנשיאה רובינשטיין והשופטת ברק-ארז אישרו את ההריסות. המשנה לנשיאה קבע, כי ההחלטה להרוס את הבתים הינה מידתית. השופטת ברק-ארז הסכימה כי במסגרת ההלכה הפסוקה, המכירה בהריסת בתים כאמצעי הרתעתי, אין מקום להתערבותו של בית המשפט בהחלטת המפקד הצבאי. יחד עם זאת, מצאה השופטת כי השימוש בהריסות בתים כאמצעי הרתעתי מעורר שאלות קשות וראוי שבית המשפט יבחן מחדש את ההלכה הפסוקה בנושא. ואולם, "מאחר שעמדתו של בית המשפט בסוגיה נבחנה מחדש אך לאחרונה
רואה אני עצמי כבולה לה בעת הזו".
השופט ג'ובראן, בדעת מיעוט, סבר כי אין לדחות את העתירות בשלב זה וכי קודם למתן ההחלטה יש לקבל התייחסות מפורטת של המדינה "לשאלת אופן הפעלת הסמכות בכלל, ולסוגיית ההרתעה בפרט". השופט הדגיש, כי דעתו אינה נוחה מהפעלת תקנה 119, מכוחה מורה המפקד הצבאי על הריסת בתים, במקרים בהם בני המשפחה לא היו מעורבים "בפעילות טרור". במישור העקרוני ציין השופט ג'ובראן, כי "
השימוש בסמכות מעורר קשיים בתחום המשפט הפנימי והמשפט הבינלאומי, אשר סבורני כי טרם זכו לליבון מעמיק בפסיקה", אולם הוא בחר לצעוד בתלם הפסיקה בדבר "עצם השימוש בסמכות כאמצעי הרתעתי". להבדיל מכך, מצא כי
אופן הפעלת הסמכות אינו מידתי וכי "לא די, לגישתי, באפשרות ערטילאית בדבר הצלת חיים כאשר מולה עומדת פגיעה אמיתית, ממשית ומוחשית בזכות לקניין ובכבוד האדם".
השופט ג'ובראן הצטרף לקריאתם של השופטים מזוז ופוגלמן בפסק הדין שניתן יום קודם לכן ב
בג"ץ 1630/16, לשוב ולהידרש לסוגיות העקרוניות בנושא ההריסות העונשיות, בהרכב מורחב.
בבוקר יום ה-4.4.2016 הרס הצבא את שלושת הבתים בקבטיה.
