ביום 11.10.2016 הוציא הצבא צו סגירה לחנות ממתקים בא-ראם, למשך חודשיים. החנות, המצויה – לטענת הצבא – בבעלותו של מי שביצע פיגוע יומיים קודם לכן בירושלים ונהרג במהלכו, נסגרה בתואנה שהיא מהווה "מוקד להסתה".
המוקד להגנת הפרט פנה ב
השגה נגד צו הסגירה, בה הבהיר כי החנות אינה בבעלות המפגע, אלא בבעלות אביו והדגיש, כי החנות מהווה מקור פרנסה עיקרי למשפחה, וכי לאב לא היתה יד במעשי בנו.
משכשלו המאמצים לקבל מענה מן הצבא
עתר המוקד לבג"ץ ביום 7.11.2016, להורות לצבא לבטל את צו הסגירה. המוקד טען, כי הצבא טעה בזיהויו של בעל העסק וכי הטענות שהועלו בדבר פעילות הסתה הקשורה לכאורה לחנות אינן מבוססות. עם כל יום שעובר מעמיקה הפגיעה בפרנסת האב ומשפחתו, וכיוון שמדובר בפגיעה בזכויות יסוד לחופש העיסוק ולכבוד האדם, "נדרשות ראיות חד משמעיות ומשכנעות להוצאת הצו, ולא שמועות וטענות בלתי מבוססות", הדגיש המוקד.
בית המשפט קבע כי העתירה תובא לדיון בהקדם האפשרי.
