התנכלות מצד רשויות המדינה לבני משפחותיהם של מפגעים, החיים בירושלים, הפכה זה מכבר לדבר שבשגרה. לצד המדיניות הדרקונית של הריסת בתים עונשית, אותה מבצעת הזרוע הצבאית של ישראל ובצִלה מאבדות עשרות משפחות את ביתן על לא עוול בכפן, גוזר משרד הפנים על קרובי משפחה החיים בישראל כדין גירוש מביתם, ולאחרונה החל המוסד לביטוח לאומי (המל"ל) לשלול מבני משפחה, לרבות ילדים, זכאוּת לקצבאות וביטוח רפואי.
כך היה במקרה של תושבת ירושלים המזרחית שביום 16.12.2016 פנתה לקופת חולים לקבלת טיפול רפואי, וגילתה כי הביטוח הרפואי שלה ושל חמשת ילדיה, תושבי קבע בישראל, נשלל, והם אינם זכאים עוד לקבל שירותים רפואיים וזכויות סוציאליות אחרות. האישה לא קיבלה כל התראה על כוונתו של המל"ל לשלול מבני המשפחה את זכויותיהם, להן הם זכאים על פי דין, והיא לא זומנה לשימוע בעניין, כנדרש. כחודשיים קודם לכן ביצע אבי המשפחה פיגוע בירושלים, וביום 22.12.2016
הרס הצבא את בית המשפחה בכפר עקב. הסמיכות בין האירועים איננה מקרית, ואין מדובר במקרה בודד. למוקד ידוע על כמה וכמה משפחות, עם
ילדים קטנים, שנשללו מהן זכויות סוציאליות במהלך השנה וחצי האחרונות, בסמיכות לפיגוע שביצע בן משפחה.
התופעה המסתמנת, לפיה המוסד לביטוח לאומי שולל זכויות בסיסיות מבני אדם, לרבות ילדים, נשים וחולים, באבחת מקש, וכך הופכים בני אדם מהיום למחר לנטולי זכויות סוציאליות, לרבות ביטוח רפואי, מהווה אף היא עונש קולקטיבי ומנוגדת להתחייבותו המפורשת של המל"ל, שקיבלה תוקף של פסק דין בבג"ץ
4678/99, כי "יש לתת זכות טיעון לאדם שהופיע כמבוטח ברשימות לעניין חוק ביטוח בריאות... לפני שהמוסד [לביטוח לאומי] יקבל החלטה סופית כי אין הוא תושב ישראל ולפיכך אין הוא זכאי לשירותי בריאות מכוח ביטוח בריאות ממלכתי". במקום זאת, כופה המל"ל על בני המשפחה, על לא עוול בכפם, אודיסיאה בירוקרטית, במהלכה עצם חייהם בעירם מוטל בספק, וכל פנייה לרשויות נתקלת בסחבת מכוונת.
במקביל, הולכת ומחריפה מדיניותו הפסולה והנקמנית של משרד הפנים, המנצל את כוחו לחרוץ גורלות של בני אדם, וגוזר עליהם לעקור ממשפחותיהם, מבתיהם ומקהילתם. כך הודיע לאחרונה שר הפנים, כי
שלל את מעמדם בישראל של 11 מבני משפחתו של מבצע הפיגוע מיום 8.1.2017 בארמון הנציב.
זאת ועוד. לאחרונה, נתבשרה אישה, במקור תושבת הגדה המערבית, החיה עם בעלה, תושב ישראל, וילדיהם מזה שנים רבות בירושלים, כי
לא תקבל מעמד בישראל בשל מעורבותו של גיסהּ בפיגוע לפני כשנה וחצי בהר נוף בירושלים. בניגוד להחלטת שר הפנים, לתת מעמד בישראל לפלסטינים שבקשתם לאיחוד משפחות אושרה עד סוף 2003, ולמרות שהאישה עומדת בתנאים אלה של משרד הפנים, נגזרים עליה חיים ללא מעמד או זכויות בשל מעשהו של אדם אחר.
זרועות המדינה השונות פועלות יחד, לענישה קולקטיבית ונקמנות בבני משפחה חפים מפשע; זרוע אחת הורסת את בתי המשפחות, זרוע אחרת שוללת מהן את זכויותיהן הסוציאליות ושלישית מניפה את חרב הגירוש.
