לקראת ה-30.6.2017, מועד פקיעת תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל, העבירה הממשלה את בקשתה להארכת תוקפו של החוק לדיון בוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה, שתגיש המלצתה למליאת הכנסת. בתום הדיון שנערך ביום 29.5.2017,
המליצו חברי הוועדה המשותפת על הארכת תוקפו של החוק כלשונו.
בעקבות ההמלצה על הארכת תוקף החוק – זו השנה הארבע-עשרה! – שיגר המוקד להגנת הפרט
מכתב ליועמ"ש הכנסת, בו שב והדגיש את עמדתו, לפיה חוק האזרחות והכניסה לישראל אינו חוקתי ודינו להתבטל. המוקד הוסיף כי הואיל ולא נראה כי בכוונת המחוקק, נכון לעת הזו, לבטל את החוק, על הכנסת לכל הפחות להתנגד להעברתו במתכונתו הנוכחית, הפוגעת שלא לצורך בזכויותיהם של קטינים ומבוגרים.
המוקד ציין כי במתכונתו הנוכחית מותיר החוק קטינים פלסטינים בגילאי 18-14, שאחד מהוריהם תושב ישראל והאחר תושב השטחים, ללא מעמד וללא זכויות סוציאליות בישראל, למרות שנתוני מערכת הביטחון אינם מצביעים על "סיכון ביטחוני" מוגבר הנובע מאוכלוסייה זו. כן הוא באשר לאוכלוסיית המבוגרים הפלסטינים – נשים מעל גיל 50 וגברים מעל גיל 55 – הנמצאים בהליכים לאיחוד משפחות או לבקשת מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים. המוקד הצביע על כך שהמדינה מסרבת לתת להם מעמד וזכויות בישראל, גם אם הם חיים בה שנים ארוכות כדין, באמתלה ביטחונית, בעוד היא מתירה את כניסתם לישראל של תושבי השטחים הכבושים, באותם גילאים ממש, באופן יומיומי וללא הגבלה.
המוקד מדגיש, כי אישור החוק במתכונתו הנוכחית, תוך התעלמות מהבעייתיות בנתונים שהוצגו בדיוניה האחרונים של הוועדה המשותפת, מבהיר כי ההחלטה על הארכת תוקף החוק אינה נעשית מתוך כובד ראש אלא באופן אוטומטי, ובלא כל ניסיון לצמצם במידת האפשר את היקף הפגיעה הקשה שהחוק מסב לאוכלוסיות שונות.
