ביום 21.1.2016
שלל שר הפנים את מעמד הקבע בישראל מארבעה צעירים תושבי ירושלים המזרחית שהואשמו במעורבות בפיגועים, בעילה של "הפרת אמונים למדינת ישראל". החלטה זו התקבלה בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, לנקוט בצעדים ענישתיים כנגד פלסטינים החשודים במעורבות או המעורבים בביצוע פיגועים, וחרף הליך פלילי שהתנהל אותה עת בעניינם של הארבעה.
בעקבות החלטת השר,
עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ ביום 28.2.2016, כנגד שלילת מעמד הקבע מארבעת הצעירים – ומתושבי ירושלים המזרחית בכלל – בעילה של "הפרת אמונים". המוקד טען, בין היתר, כי מעמד הקבע של תושבי ירושלים המזרחית ניתן להם מכוח היותם ילידי המקום, במסגרת סיפוח ירושלים על-ידי ישראל בשנת 1967, מבלי שהיה כרוך אז בחובת נאמנות – זאת בשונה ממעמד של אזרחות. עוד ציין המוקד, כי חוק הכניסה לישראל (ממנו נגזר מעמדם של תושבי ירושלים המזרחית), מקנה לשר הפנים סמכות כללית בלבד לשלול מעמד, מבלי להתייחס לקריטריונים ספציפיים כלשהם; אולם בחוק האזרחות נקבע, כי אדם ממנו נשללה אזרחותו בשל הפרת אמונים ונותר חסר מעמד בעולם, עדיין זכאי למעמד של תושב קבע בישראל – ומכאן עולה כי חובת הנאמנות למדינה איננה נכרכת בתושבוּת הקבע. זאת ועוד. המוקד הדגיש, כי תושבי ירושלים המזרחית הינם תושבים מוּגנים מכוח מעמדה המיוחד של ירושלים המזרחית וככאלו, מוּגנים מפני גירוש על פי הדין ההומניטארי הבינלאומי.
ב
הודעתה לבית המשפט מיום 25.4.2016, ביקשה המדינה כי יתאפשר לה להמתין להכרעת בג"ץ בעתירה עקרונית בעניין שלילת מעמד קבע מטעמי הפרת אמונים, ורק לאחריה להגיש את תגובתה לעתירה בעניינם של ארבעת הצעירים.
ביום 13.9.2017 התקבל
פסק הדין בעתירה העקרונית ובו נקבע, כי אין בידי שר הפנים סמכות לשלול מעמד קבע מטעמי הפרת אמונים. אולם בד בבד נקבע, כי במקרים הפרטניים עליהם נסובה העתירה – ארבעה תושבי ירושלים המזרחית אשר נבחרו בבחירות לרשות הפלסטינית, ובשל כך נשלל מהם מעמד הקבע לפני כעשור – יש להשהות למשך שישה חודשים את ביטול החלטת השר, על מנת לאפשר לכנסת, אם תראה לנכון, לחוקק הסדר ראשוני מתאים, אשר בעקבותיו יקבל שר הפנים החלטה חדשה בעניין שלילת המעמד.
בעקבות זאת, ביום 23.10.2017 ביקשה המדינה מבג"ץ למחוק את העתירה בנוגע לארבעת הצעירים, ולהשהות את ביטול ההחלטה לשלילת מעמדם בשישה חודשים, כפי שנעשה בעתירה העקרונית. ב
תגובתו מיום 5.11.2017, התנגד המוקד להשהיית ביטול ההחלטה במקרה דנן בטענה, כי ביטול ההחלטה הושהה במקרה האחר אך ורק בשל הנסיבות הפרטניות שהתקיימו שם.
ביום 5.11.2017 מחק בג"ץ את עתירת המוקד, וציין ב
פסק דינו כי המדינה הצהירה כי ביטול החלטת השר בעניין ארבעת הצעירים ייכנס לתוקפו בתום שישה חודשים ממועד מתן פסק הדין בעתירה העקרונית.
