הצבא עצר נער פלסטיני בן 15, ואז לא הצליח לאתרו: משך ארבעה ימים לא נמסר להוריו כל מידע אודות מקום החזקתו

הזכות לקבל הודעה בדבר מעצרו של אדם ומקום החזקתו היא זכות יסוד, הן של העצור והן של בני משפחתו, והיא תנאי הכרחי למימושן של זכויות אחרות כמו הזכות לייצוג משפטי והזכות להתערבות בעניין תנאי המעצר. הדבר נכון ביתר שאת כאשר מדובר בעצורים בגיל הקטינוּת, המתקשים יותר ממבוגרים להתמודד עם מערכת אכיפת החוק. ואולם, למרות חובת הרשויות להודיע למשפחה על מקום החזקת העצור, הצבא והשב"ס אינם עומדים בחובתם זו, וכאילו לא די בכך, הם גם אינם מאפשרים למשפחות פלסטיניות לפנות אליהם בעצמן כדי לקבל מידע ואף אוסרים על עצורים המוגדרים "ביטחוניים" להתקשר למשפחותיהם. ברובם המוחלט של המקרים, הדרך היחידה שבה יכולות המשפחות לברר היכן נמצאים יקיריהן היא באמצעות המוקד להגנת הפרט, המעביר מדי שנה למשל"ט (מרכז שליטה) הכליאה הצבאי אלפי פניות לאיתור עצורים וכלואים פלסטינים, בעקבות פניותיהן של המשפחות החרדות לגורל יקיריהן.

ביום 31.8.2018 עצר הצבא נער בן 15 ממרכז העיר חברון. כעבור יומיים, משלא קיבלו כל הודעה או מידע אודות מקום החזקתו, פנו הוריו למוקד בבקשה לסיוע באיתורו. בו ביום פנה המוקד למשל"ט כליאה, המחויב לרכז ולמסור מידע עדכני אודות מקום החזקתם של עצורים בתוך 24 שעות מרגע הפנייה אליו. אך למחרת, ביום 3.9.2018, מסר המשל"ט כי לא עלה בידו לאתר את הנער. בשיחת טלפון שקיבלה באותו היום משפחתו של הנער מהמשטרה הפלסטינית, נמסר כי יומיים קודם לכן הוא הועבר לכלא עופר. מתוך כך, פנתה נציגת המוקד ישירות אל קצין האסירים בכלא עופר במטרה לברר אם המידע שנמסר נכון, וזה ענה כי הנער אינו כלוא שם.

לאחר שכשלו ניסיונות האיתור אל מול גופי הביטחון, פנה המוקד לפרקליטות המדינה בבקשה דחופה לאתר את הנער, בניסיון אחרון להימנע מהגשת עתירה לצו הביאס קורפוס. המוקד הדגיש, כי קיים חשש שאין התאמה בין פרטיו של הנער כפי שהם מופיעים במרשם האוכלוסין הפלסטיני, לבין הפרטים שהוזנו בעת מעצרו על ידי הצבא. עוד הדגיש המוקד, כי לפי מיטב ידיעתם של הורי הנער, בנם טרם נפגש עם עורך דין, ולא נמסר להם דבר אודות קיומו של דיון להארכת מעצרו.

רק בערב ה-3.9.2018, כ-96 שעות(!) אחרי שנעלם מרחובות עירו, התקבלה סוף סוף תגובה מהפרקליטות לפיה הנער אכן מוחזק בכלא עופר, וזאת בניגוד למידע שנמסר למוקד בבוקר אותו היום.