ביום 3.4.2019
הודיע שר הפנים כי הוא שוקל לבטל את מעמד הקבע של שני תושבי ירושלים המזרחית, אשר מרצים, כל אחד מהם, מאסר עולם בשל מעורבות בתכנון ובביצוע פיגוע קטלני, האחד בחיפה בשנת 2003 והאחר בירושלים בשנת 2011. הליכי ביטול המעמד בהם פתח השר מבוססים על
תיקון – בלתי חוקתי – לחוק הכניסה לישראל ממרץ 2018, המאפשר שלילה של מעמד קבע בשל "מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל". שני מקרים אלה נוספים לארבעה מקרים קודמים שבטיפולו של המוקד להגנת הפרט, בהם הצהיר שר הפנים על כוונתו לשלול מעמד מתושבי ירושלים המזרחית מטעם זה; באפריל 2018, מימש השר את כוונתו לשלול את מעמד הקבע של שניים מהארבעה, ועתירות המוקד בעניינם
תלויות ועומדות בבג"ץ.
ביום 5.5.2019 הגיש המוקד לשר הפנים
טיעונים בכתב נגד הודעות השר על כוונתו לשלול מעמד בשני המקרים החדשים. המוקד טען, כי ההליך לביטול המעמד הינו פסול מן היסוד, הן ברמה הפרוצדורלית והן ברמה המהותית, וודאי שעה שמדובר בהחלטה בעלת השלכות קיצוניות ומרחיקות לכת על זכויות יסוד. הודעת השר, הדגיש המוקד, מתבססת על תיקון חוק שהתקבל
שנים לאחר הפיגועים בגינם מרצים שני תושבי הקבע עונשי מאסר ממושכים, וכי מדובר ב
החלה רטרואקטיבית פסולה של דבר חקיקה.
בהיבט הפרוצדורלי, קבל המוקד על כך שנשללה זכותם של השניים להליך תקין וסדור, שכן לא ניתנה להם האפשרות להביע את טענותיהם במסגרת שימוע בעל פה. כמו כן טען המוקד, כי בניגוד ללשון ההודעה, לפיה השר "שוקל" לשלול את מעמדם של השניים, מפרסומים שונים, לרבות
הודעת הדוברות של משרד הפנים, נראה כי מנוי וגמור עם השר לשלול את מעמדם, יהיו טיעוניהם אשר יהיו, וכי מדובר ב
הליך למראית עין בלבד.
בהיבט המהותי, טען המוקד, מדובר בתיקון חוק שאינו חוקתי משום שאינו עומד בפסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – שכן
אין לו לתיקון החוק כל תכלית ראויה והפגיעה הטמונה בו אינה מידתית. כן נטען, כי מדובר באקט קיצוני של
ענישה מינהלית, המוטלת על ידי גורם פוליטי, ומהווה עונש חמור שני, המתווסף לעונש הפלילי של שלילת חירות שנגזר על השניים בזמנו. "... מדובר בהודעה בדבר מתן החלטה שכל מטרתה אינה אלא ענישה נקמנית כפולה, שבבסיסה עומד ריצוי קהל מסוים, שמיותר לציין כי אינה תכלית ראויה", כתב המוקד.
המוקד הבהיר, כי לשני הירושלמים אין כל מעמד אחר ברחבי העולם, ומשכך בעקבות השלילה, וכדי שלא יוותרו מחוסרי מעמד, ככל הנראה יקבלו השניים מעמד ארעי בישראל; מכאן, שבפועל, לא יצומצם חופש התנועה שלהם בישראל – בגינו לכאורה, על פי לשון ההודעה, פועל השר לשלול את מעמדם. המוקד הוסיף, כי תיקון החוק מנוגד למשפט ההומניטרי הבינלאומי, היות שהוא מאפשר שלילת מעמד מ
תושביה הילידים של ירושלים המזרחית – תושבים מוגנים המתגוררים בשטח כבוש, עליהם נכפה מעמד של תושבוּת קבע בישראל עם סיפוח העיר המזרחית למדינה. על פי הדין ההומניטרי, לא ניתן לכפות על תושבים מוגנים להצהיר אמונים למעצמה הכובשת; מכאן וודאי שלא ניתן לשלול מהם את מעמדם הייחודי בעילה זו.
