המוקד להגנת הפרט - במסגרת בקשת רשות ערעור: בית המשפט העליון הורה למשרד הפנים לטפל בבקשות ל"איחוד המשפחות" של נפגעי "חוק האזרחות והכניסה לישראל" שפקע, מתוקף הדין הרגיל למתן מעמד בישראל, עד להכרעה בעתירה
חזרה לעמוד הקודם
12.01.2022

במסגרת בקשת רשות ערעור: בית המשפט העליון הורה למשרד הפנים לטפל בבקשות ל"איחוד המשפחות" של נפגעי "חוק האזרחות והכניסה לישראל" שפקע, מתוקף הדין הרגיל למתן מעמד בישראל, עד להכרעה בעתירה

ביולי 2021 פג תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל אשר במשך 18 שנה אסר באופן גורף על מתן "מעמד בישראל" לפלסטינים תושבי השטחים הכבושים הנוטלים חלק בהליכים לאיחוד משפחות. ואולם, ללא כל הסמכה חוקית, משרד הפנים ממשיך ליישם את הוראות החוק שבטל, כאילו דבר לא השתנה, ואינו מטפל בבקשות לרכישת אזרחות או תושבות של למעלה מ-13,000 נפגעי החוק. בשל כך, אלפי בני זוג פלסטינים הנשואים לתושבי ישראל ואזרחיה אינם רשאים להתגורר עם משפחתם, או נאלצים לחיות בביתם המשותף באמצעות היתרי שהייה בלבד וללא זכויות סוציאליות. לא אחת, ילדיהם מצויים במצב דומה.

משכך, ביום 14.9.2021 עתרו המוקד להגנת הפרט, האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם לבית המשפט לעניינים מנהליים בדרישה שיורה למשרד הפנים "לטפל בבקשות להסדרת מעמד בישראל של מי שחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, חל עליהם עד לפקיעת תוקפו". כמו כן ביקשו העותרים כי יוּצא צו ביניים שיאסור על משרד הפנים לטפל בבקשות אלה על פי הוראות החוק שפקע, אלא יחייבו לטפל בהן על פי הנהלים הרגילים החלים על כלל מבקשי המעמד בישראל. בית המשפט דחה את הבקשה לצו ביניים ביום 15.11.2021 בנימוק שמדובר בסעד כוללני שלא ניתן להיענות לו "בטרם הוכרעו הסוגיות העקרוניות העולות בעתירה".

לפיכך, ביום 17.11.2021 הגישו הארגונים העותרים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בציינם כי הימנעות מהוצאת הצו משמעה מתן הכשר למדיניותה הפסולה של שרת הפנים. בתגובה לכך, טענה המדינה שאין מקום למתן צו ביניים, בין היתר, משום שבקרוב יגובשו נהלים זמניים לטיפול בבקשות שכאלו. בעדכון מיום 3.1.2022, שהוגש בהתאם להחלטת בית המשפט, חזרה המדינה על טענתה כי בקרוב צפויה להסתיים עבודת המטה לגיבוש הנהלים הזמניים ובהמשך, בראשית פברואר, צפויה השלמת חקיקתו של חוק חדש, אשר ייתר את הצורך בנהלים הזמניים.

ביום 11.1.2022 – יומיים לאחר שהצעת החוק החדש עברה בהצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה – קיבל בית המשפט העליון את הערעור עצמו, בדונו בבקשה "כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה". בפסק הדין נכתב בין היתר כי "אין חולק כי כללי היסוד של המשפט המינהלי אינם מאפשרים עוד לפעול בהתאם להוראות חוק שאינו בתוקף". עוד נקבע כי כל עוד לא התקבלה הכרעה בעתירה, "על המשיבים לפעול בגדרו של הדין הקיים בלבד, ואין הם רשאים יותר לפעול על-פי חוק הוראת השעה או הנהלים שהוצאו מכוחו...". יחד עם זאת, נקבע כי הערעור התקבל "במובן מוגבל ומתוחם יחסית" בנימוק, ש"אין מקום, בעת הזו, להורות למשיבים לנהוג ביחס למערערים באופן זהה לטיפול בבקשות אחרות למתן מעמד, שהרקע שלהן הוא שונה". משכך, פסק בית המשפט, עד להכרעה בעתירה "המשיבים יפעלו... בהתאם לשיקול דעתם, אך זאת בהתאם לסמכויות המוקנות להם בגדרו של הדין הקיים".